|
|
صفحة: 146
תרשים: מבנה הטיעון טענה מה שרוצים לטעון נימוקים, דוגמות ביסוס הטענה מסקנות מה שיש לעשות בעקבות הטענה כתיבת פסקה את הטיעון יש לארגן בפסקות. פסקה היא יחידת טקסט המורכבת מכמה משפטים הדנים בנושא משותף. בכל פסקה יש היגד ראשי )רעיון מרכזי( והיגדים תומכים. לציון פסקה חדשה משתמשים במרווח גדול יותר בין השורות. כאשר כותבים פסקה, חשוב לזכור שבכל פסקה יש משפט המבטא רעיון מרכזי אחד, ושכל שאר המשפטים תומכים ברעיון זה. בכל פעם שיש תת-נושא חדש - יש לפתוח פסקה חדשה. כדי להרחיב את הרעיון המרכזי של הפסקה, מוסיפים את כל הפרטים הדרושים: פירוט, הדגמה, הסבר, נימוק וכדומה. בתוך הפסקה מסדרים את המשפטים בסדר הגיוני, ללא קפיצות וללא חזרות. שימו לב שכל המשפטים בפסקה יהיו קשורים לרעיון המרכזי שלה, וקשרו בין החלקים השונים של הפסקה. כותרת, פתיחה, סיום כותרת - כאשר כותבים חיבור )מאמר, טיעון, הרצאה( יש לתת כותרת שמרמזת על התוכן. הכותרת יכולה להיות קצרה, ומטרתה לבטא את הנושא באופן מקיף. אם החיבור ארוך )למשל: עבודת חקר(, אפשר לתת שתי כותרות - ראשית ומשנית. משפט פתיחה - כדי למשוך את תשומת הלב של הקוראים, כדאי לפתוח במשפט פתיחה מעניין. דוגמות: ■ שאלה: האומנם...? מה ידוע על...? מדוע...? ■ דוגמה, סיפור: סיפור קצר או חלק מסרט או מהצגה, שמתאימים לנושא ■ ציטוט, מובאה - פתגם, פסוק, קטע משיר השייכים לנושא משפט סיום - סיום טוב לחיבור יכלול: ■ סיכום הכתוב - לסיכום, לסיום ■ מסקנות, המלצות, הצעות, משאלות נ המלצותיי העיקריות הן... כדאי ל...
|
|