|
|
صفحة: 78
פסקה 5 לאותה תקופה שייך גם השם אחוזת-בית. לא, אין כוונתנו לשמה של השכונה הקטנה, שהוקמה מצפון ליפו בשנת תרס"ט "1909( וממנה התפתחה תל-אביב הגדולה, כי אם לילדה שנשאה שם 40 זה. זוהי בת-הזקונים של עקיבא אריה וייס, האיש שהגה את רעיון ייסודה של שכונת אחוזת-בית. כשנולדה התינוקת, בעצם ימי בניית השכונה, העניקו לה הוריה, כדבר מובן מאליו, את השם אחוזת-בית. כשהתבגרה מעט גילתה אחוזת-בית כי שמה הארוך והמסובך מעורר תמיד חיוכים ושאלות, והיא שינתה אותו 45 מעט: אחוזה-בית, על משקל אליזבת. פסקה 6 גם בשנים הבאות הכתיבו המאורעות הכלליים, או החוויות הפרטיות של ההורים, את שמות הילדים. כאשר נולד ילד בכפר אז"ר בשבוע שבו עלתה על הקרקע חניתה בהרי הגליל - הוא קיבל את השם חניתאי. גם פתיחת נמל תל-אביב הותירה את 50 רישומה - וכמה ילדות זכו לשם נמליה. ומה דעתכם על שמות כמו עדרי או עדרה? הוריהם של בעלי השמות הללו היו רועים, וביקשו בדרך זו להנציח את עבודתם בעדרי הצאן והבקר. והילדה אגדה זכתה לשמה זה משום שנולדה באוטובוס של "אגד"... פסקה 7 המאורע המסעיר ביותר בשנת תש"ח היה, כמובן, הקמת 55 המדינה. כמעט כל הילדים שנולדו ביום הולדתה של המדינה זכו לשמות סמליים: ישראל וישראלה, עמיקם ועמיחי, דרור וחירות. וגם מדינה. מעניין: האם זכתה אז מישהי גם בשם "עצמאות"? מתוך: מרדכי נאור, טעם של פעם, 1984, שרברק פעילות :2 בקרה להיגד ראשי א. נסו את כוחכם. מצאו או חברו את ההיגדים הראשיים של שתי הפסקות האחרונות )פסקות 6-7( במאמר "השמות שהיו" שלמעלה. ב. השוו את הצעותיכם לאלה של עמיתים )מן הסתם, יש הצעות שונות(. דונו בכיתה איזו הצעה עדיפה, ונמקו. ג. לפניכם שאלות לבדיקת ההיגד הראשי. היעזרו בהן בדיון: ■ האם ההיגד הראשי משקף את הרעיון של הפסקה כולה? ■ האם הוא כולל רק את עיקר הדברים )או גם פרטים שאפשר להשמיט(? ■ האם הוא מנוסח בקיצור? ■ האם הוא מנוסח בבהירות?
|
|