|
|
صفحة: 66
למרות הפתיחות והגלובליזציה, עדיין רבה מעורבותה של המדינה בענף התיירות, ובמיוחד בבניית התשתיות. יזמים הרוצים לפתח אתר תיירות או תשתית לתיירות, יכולים לקבל מעמד של מפעל מאושר )כמו בתעשייה( 20 ולזכות בתמיכה ממשלתית. התיירות הנכנסת ומאפייניה התיירות הנכנסת היא אחד המרכיבים החשובים בכלכלת המדינה, ותרומתה ליצוא הישראלי ולהכנסות במטבע חוץ היא רבה. בשנת 2004, לדוגמה, היו ההכנסות של המדינה מענף זה כ-8 מהיצוא הישראלי 25 באותה שנה. כאמור, מספר התיירים הנכנסים לישראל נמצא בעלייה מאז קום המדינה, אך ענף התיירות סובל מתנודות )עליות וירידות( גדולות. תנודות גדולות במיוחד נגרמות בגלל המצב הביטחוני והפוליטי בארץ: בעיתות שלום ורגיעה יש עלייה חדה במספר התיירים המגיעים למדינה; ואילו לאחר אירועים 30 ביטחוניים קשים כמו מלחמה או פיגועים, מורגשת ירידה חדה במספר התיירים. לדוגמה, משנת 2000 החלה ירידה חדה בתיירות הנכנסת, אך בשנת 2004 חלה רגיעה יחסית, ומספר התיירים המגיעים לישראל עלה שוב. בארץ קיים מיגוון רחב של גורמי משיכה לתיירות הנכנסת, והמטרות שלשמן באים התיירים לארץ הן רבות ומגוונות, לדוגמה: עלייה לרגל 35 )צלינות(, חופשה ונופש, תיור וטיול, תיירות יהודית וביקור קרובים. התיירות היוצאת ומאפייניה התיירות היוצאת קיבלה תאוצה בראשית שנות ה-90. תהליכים הקשורים לגלובליזציה, כמו ביטול הצורך באשרות כניסה למדינות מסוימות והקלות בהעברת כספים, עודדו את תנועת היוצאים מהארץ בשנים אלה. 40 תהליכי הגלובליזציה גם עודדו נסיעות תכופות של אנשי עסקים ישראלים רבים, אשר בשהותם בחול הם בעצם תיירים במקומות שהגיעו אליהם. ויש עוד שני גורמים שהביאו להתרחבות התופעה: מדינות שהיו סגורות לתיירות ישראלית )מרוקו, למשל( פתחו לפניה את גבולותיהן, ומחירי הטיסות ליעדים רבים בעולם הוזלו. 45 המטרות של הישראלים היוצאים לחול מגוונות: נופש, הרפתקאות, ספורט, טיולי שורשים, ביקור בקברי צדיקים ועוד. התיירות היוצאת אינה מכניסה למדינה מטבע חוץ. להיפך, היא גורמת לישראלים להוציא מטבע חוץ בחול. ובכל זאת, לתיירות היוצאת יש השפעה רבה על הפעילות הכלכלית המתרחשת בענף: היא מפעילה נותני שירותים שונים 50 כמו סוכני נסיעות, חברות תעופה ועוד. מתוך: צביה פיין, מאירה שגב, רחלי לביא, ישראל - האדם והמרחב, 2007, עמ' 88-90, מטח
|
|