|
|
صفحة: 28
שיעור :4 הלשון כמערכת בשיעור זה תלמדו שהלשון בנויה ממרכיבים קטנים, המתחברים ביניהם לפי כללים ובאופן הגיוני. לומדים סימני הלשון בעולם יש כ-000,5 שפות וניבים! על אלה אפשר להוסיף גם לשונות מסוגים אחרים, כגון: ציוץ הציפורים, ריקוד הדבורים ותווי נגינה. השפות למיניהן שונות מאוד זו מזו. השפה ההינדית )בהודו( שונה מן העברית, והסינית שונה מן האינדיאנית. אחדות מן השפות משתמשות במילים, אחרות - בתנועות גוף, ואחרות - בקולות או בצורות. ועם זאת, לכל השפות - מן האנגלית ועד לציוצי הציפורים, מן העברית ועד לשפת המחשב - יש מכנה משותף אחד: הסימנים. כל שפה, כל לשון, היא מערכת של סימנים. בשפת החיות הסימנים הם תנועות או קולות )ציוצים, נהמות, נביחות(. בשפות אחרות )למשל: תווים וכתב ברייל(, הסימנים הם צורות. גם בשפות האנושיות הרגילות יש סימנים. המילים, למשל, הן סימנים. המילים הן סימנים לכל סימן בלשון יש משמעות או תפקיד. בריקוד הדבורים - תנועת רגל מסמנת מרחק או כיוון; בשפת החירשים - לכל תנועת ידיים יש משמעות מסוימת; ובשפות כמו אנגלית ועברית - לכל מילה יש מובן. כל מילה היא סימן למשהו. דוגמות: בעברית המילה "פרפר" היא סימן לחרק מסוים, והמילה "אופניים" היא סימן לכלי רכב מסוים. בשפות אחרות הסימנים שונים: באנגלית "פרפר" הוא "ש4, ו"אופניים" הם "שטטפ. סימני הלשון השונים התבוננו בכתוב בספר זה - במילים, באותיות, בסימני ניקוד ובסימני פיסוק. האותיות וסימני הניקוד הם סימנים כתובים המייצגים את הצלילים הנשמעים מפינו. סימני הפיסוק מייצגים את ההפסקות, את ההדגשות ועוד. כל מילה היא סימן, וכל סימן כזה מורכב מסימנים קטנים יותר - הצלילים. צלילים, כגון: ב, פ, ש, וגם , הם סימנים. הצלילים המרכיבים את המילה נקראים הגיים.
|
|