המהר"ל מבקר את שיטות הלימוד והפסיקה

صفحة: 125

על הלימוד [...] ומי שמחזיק הדבר (שיטת הפלפול), שהוא כמו קוץ מכאיב [...] לתורת משה, ברור אצלי שהוא נמנה עם אותם המגלים פנים בתורה שלא כהלכה (מפרשים את מצוות התורה בניגוד להלכה), ואין לו חלק ונחלה עם אשר זכרם לחיי עולם הבא. (ר' ליווא בן בצלאל, ספר נתיבות עולם, נתיב התורה, פרק ה עמ' כו) [...] צעירי ימים מזניחים תורת אמת והולכים אחר דברים אלו (הפלפול) [...] במקום החידוד הוא מבלבל ומעקם שכלו [...] במקום חידוד - בלבול השכל [...] שהוא מעוות את האמת [...] דיותר היה ראוי שיהיה מתעסק באומנות שיש בה חכמה כמו הנגרות וכיוצא בזה מן האומנויות [...] כי החידוד של אומנות הוא תחת סוג אחד עם חידוד התורה [הרצוי], ששניהם הם מבקשים לעמוד מתוך החידוד על האמת; והחידוד שלהם (של הפלפלנים) כוונתו הראשונה לשקר, והאמת והשקר הפכיים [...] [...] תחילה צריך שיקנה האדם [את] המקרא, שהוא השורש והוא ההתחלה, ואחר כך [את] המשנה [...] (ר' ליווא בן בצלאל, ספר תפארת ישראל, פרק נו עמ' קסח-קסט) 1 כיצד מתייחס המהר"ל ללימוד בדרך הפלפול? 2 לפי המהר"ל, מה הסכנה בפלפול? 3 מדוע לדעתו עדיף לעסוק באומנות מאשר בפלפול? המהר"ל מבקר את שיטות הלימוד והפסיקה המהר"ל ביקר בחריפות מגמות חינוכיות ואינטלקטואליות שהיו נהוגות בעולם היהודי של זמנו. הוא היה מראשי המבקרים של שיטות הלימוד בישיבות, ובעיקר יצא נגד לימוד בשיטת הפלפול. המהר"ל סבר שחינוך נקנה בהדרגה. ראשית חייב הלומד לשלוט היטב במקרא ובמשנה, ורק אחר כך עליו ללמוד תלמוד - ולא בשיטת הפלפול. המהר"ל סבר שפסיקת הלכה צריכה לנבוע מן המשא והמתן התלמודי עצמו, ולא להינתן כפסק הלכה סופי שנקבע מראש בספר. לדעתו, פסיקה מוגדרת שכזאת מפחיתה מחשיבותו של הרב הפוסק וממעמדה של הרבנות כולה. משום כך התנגד המהר"ל לשיטה של פסיקת הלכה שהחלה להתפשט אז בעקבות החיבור "שולחן ערוך" של ר' יוסף קארו. פסיקת ההלכה התפשטה גם בעולם האשכנזי באמצעות חיבוריו של ר' משה איסרליש. חיבורים אלו נפוצו בקרב הציבור היהודי והציגו לפניו את פסקי ההלכה הסופיים. המהר"ל מתנגד להשפעת הסביבה בלימוד דברי חז"ל המהר"ל התנגד גם למגמות מסוימות של הרנסנס וההומניזם שהשפיעו על הספרות היהודית באותה תקופה. במיוחד נודע בהתנגדותו לספר "מאור עיניים" של המחבר האיטלקי עזריה די רוסי (1513-1578), ספר המערב לעתים בין מקורות חז"ל לבין מקורות לא יהודיים. המהר"ל יצא בחריפות נגד ספר זה וקרא להחרימו. הוא טען שדברי חז"ל מצויים מעל לשכל האנושי, ולכן אין לערב אותם, להשוות אותם או לעמת אותם עם מקורות חיצוניים. המהר"ל לא התנגד ללימודים כלליים - היסטוריה, מדעים ואחרים - אולם תבע לשמור על הפרדה מוחלטת בין קודש לחול ובין דברי תורה וחז"ל לבין ידע ממקורות חיצוניים. n פלפול - שיטה בלימוד התלמוד המבוססת על ויכוח וליבון דברים בדקדקנות רבה, ועל קושיות ותירוצים מסובכים. במהלך ימי הביניים תפס הפלפול מקום מרכזי בלימוד התלמוד בישיבות פולין. גדולי ישראל, ובראשם המהר"ל, התנגדו לפלפול בטענה שהוא אינו תורם להבנת הדברים ולליבון האמת בלימוד התלמוד. n ר' יוסף קארו (1488-1575) - רב ופוסק, בן למשפחה ממגורשי ספרד (1492). נדד עם משפחתו לפורטוגל, משם לתורכיה, וב-1536 עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. בצפת הקים ר' יוסף קארו בית מדרש וכתב את הספר "שולחן ערוך". הספר כולל את כל ההלכות הנוגעות להתנהגות היהודי בימי חול, בימי חג ובאירועים מיוחדים. ההלכות מסודרות בספר לפי נושאים, כמו כלים על שולחן ערוך, ומכאן שמו. הספר הופץ בכל קהילות ישראל. n ר' משה איסרליש - הרמ"א (1520-1572) - רב ופוסק, יליד קרקוב שבדרום פולין. הוסיף על הספר "שולחן ערוך" את הספר ההלכתי "המפה" (השם מרמז על המפה המכסה את השולחן) ובו כלל את ההלכות וההוראות של חכמי אשכנז.

السابق  |  التالي