|
|
صفحة: 116
רודולף ה-2 חיבב במיוחד את אמנות הציור והפיסול. בארמונותיו אצר אוספים גדולים של חפצי אמנות ויצירות ומשך אמנים רבים לחצרו. בראשית שנות השמונים של המאה ה-16, לאחר שביסס את מושבו בטירת הרדצ'ני, הזמין רודולף לפראג אמנים צעירים הולנדים וגרמנים שלמדו באיטליה ובארצות השפלה. החשובים שבהם: ברתולומוס שפרנגר (1546-1611), יליד אנטוורפן (בלגיה של ימינו) - החל בשנות השמונים להתגורר בקביעות בפראג וצייר הן עבור חצר המלכות הן עבור כנסיות ואצילים ברחבי בוהמיה; הנס מאכן (1552-1615), יליד קלן שבגרמניה, רכש אף הוא את אמנותו בארצות השפלה ובאיטליה - שם התפרסם כצייר דיוקנים. בשנת 1592 הגיע הנס לפראג, ולאחר זמן מה הביא עמו את חברו - יוזף היינץ (1564-1609). שלושת הציירים התבססו בטירת הרדצ'ני ובעיר הקטנה לצד ציירים אחרים. בשנת 1595 פטר אותם רודולף מכפיפותם לגילדת הציירים של פראג, והם קיבלו מלגות שנתיות, וזאת נוסף על רווחים שהיו להם מעבודות האמנות. הציירים הציגו ביצירותיהם את כוחם של מלכי בית הבסבורג. למשל, רודולף, שמעולם לא יצא לשדה הקרב, נראה בהן כשהוא מוחץ את התורכים תחת סוסו. ביצירות נראו גם אלים, אלות וגיבורים מן המיתולוגיה היוונית. הגברים והנשים הוצגו בהן בעירום, לעתים בניגודים של חושך ואור, רכות (האישה) ונוקשות (הגבר). בצד יצירות אלה פרחה בפראג אמנות הרישומים וציורי הנוף, אף היא בחסותו של רודולף ה-2, ונציגיה היו בעיקר ציירים ממוצא הולנדי. בין הפסלים ששהו בחצרו של רודולף, הידוע ביותר היה אדריאן דה ורי (1546 או 1560-1626). הוא למד באיטליה, ואחר כך השתקע בפראג ופיסל בה סדרה של פסלים מיתולוגיים. דה ורי יצר כמה דיוקנים של הקיסר, ותוך שיתוף פעולה עם ציירים אחדים יצר יצירה המציגה את נפלאות הקיסר. רודולף הזמין לחצרו תכשיטנים מפורסמים מפראג, מאאוגסבורג, מנירנברג, ממילנו ומפירנצה. הוא סיפק להם זהב ואבנים טובות למכביר לצורך עבודתם. הקיסר חיבב במיוחד את הצורפות בזהב, ובשנות השמונים הזמין לפראג כמה מן האומנים הטובים ביותר בתחום זה, ובראשם אנטון שוויינברגר (נפטר ב-1603) מאוגסבורג ויאן ורמיין (נפטר ב-1606) מבריסל. הכתר הקיסרי, שהוכן במיוחד על ידי יאן ורמיין, נחשב לאחת מיצירות המופת הגדולות של חצר המלכות. הכתר היה עשוי משלושה מרכיבים מסורתיים: זר, מצנפת וראש - המסמלים שליטה, כוח והדר. הוא היה מעוטר ב-186 יהלומים, שקנו סוכני הקיסר ברחבי אירופה, וברצועות של פנינים ואבני אודם. ראש הכתר היה מעוטר באבן ספיר גדולה שנקנתה במיוחד לשם כך והובאה לפראג מקשמיר שבהודו. מבזק במאה ה-16 מוינו המוסדות האקדמיים לפי אזורים, בהתאם להשתייכותם הדתית. המתיחות בין הזרם הקתולי לזרמים לא קתוליים ובין קבוצות לאומיות גרמה לתחרות גדולה בין האוניברסיטאות. עד המאה ה-15 נחלקה אוניברסיטת קרל בפראג לארבע אומות, ולכל אחת מהן היה קול אחד בהצבעה בנושאים שונים. מראשית המאה ה-15 החריפה המתיחות בין הפרופסורים הצ'כים באוניברסיטה שתמכו ביאן הוס, לבין הפרופסורים הגרמנים שתמכו באפיפיור, ומאזן הכוחות באוניברסיטה שונה לטובת האומה הצ'כית. הכתר הקיסרי של בית הבסבורג האוסטרי יוצר ב-1602 עבור הקיסר רודולף ה-.2
|

|