|
|
صفحة: 110
מבזק בפראג, כבר במאה ה-15, תקף הכומר יאן הוס את הכמורה הקתולית ואת האפיפיורות ותבע להכניס רפורמות בכנסייה. הכנסייה העמידה אותו לדין, והוא הועלה על המוקד באשמת כפירה בכנסייה הקתולית. ממשיכיו של יאן הוס היו האוטרכיסטים, שהכנסייה הקתולית הכירה בהם במהלך המאה ה-16, ושתי האמונות התקיימו בבוהמיה זו בצד זו. בימי הביניים שלטה הכנסייה הקתולית באירופה הנוצרית. בכנסייה הקתולית הייתה היררכיה של בעלי תפקידים, שייחסו להם מעמד מיוחד של קדושה. במאה ה-16 התחוללה באירופה הרפורמציה - מהפכה דתית - שראשיתה בהתקפותיו של מרטין לותר על הכנסייה הקתולית ומוסדותיה. כתוצאה מן הרפורמציה נחלשה הכנסייה הקתולית - וקמו כמה כנסיות וכתות. המבנה הפוליטי-הדתי של אירופה השתנה, ובכל אזור - הדת הייתה דת השליט. בבוהמיה, השליטים מבית הבסבורג היו קתולים, אך רוב האוכלוסייה השתייכה לפלגים אחרים בנצרות. קבוצה לא קתולית, שבלטה בבוהמיה במאה ה-15, הייתה כת האחים הבוהמים. חברי הכת האמינו שהדרך לגאולה היא על ידי אמונה וצדקה, ולכן ויתרו על רכושם הפרטי וחיו בעוני מתוך בחירה. בשנת 1575 פורסמה בפראג הקונפסיה הבוהמית - מסמך הכולל את עיקרי הדת שהיו מוסכמים על כל הזרמים שאינם קתוליים, ואת תביעותיהם מן המלוכה. מאמצע המאה ה-16 עשה השלטון בבוהמיה מאמצים לחזק את האמונה הקתולית. תפקיד הארכיבישוף של פראג חודש, ופרדיננד ה-1 הזמין אל העיר משלחת ממסדר הישועים, גוף שעסק בחינוך ובהפצת האמונה הקתולית. בצו משנת 1564 התיר האפיפיור לבוהמים להגיש בטקס המיסה את גביע היין לקהל. עם זאת, נמשכה המתיחות הדתית בין התושבים הקתולים בפראג לבין התושבים הלא קתולים. העברת מושב הקיסרות לפראג ב-1583 הגבירה את המתיחות הדתית בעיר, משום שבעיר נוצר מרכז כוח קתולי. בחצרו של רודולף ה-2 התגבשה "המפלגה הספרדית", שדגלה בשלטון ריכוזי ובקונטרה-רפורמציה. בעקבות המתיחות הדתית, פרצה ב-1618 מרידה של אצילים פרוטסטנטים בבוהמיה. שנתיים לאחר מכן הובסו המורדים, בוהמיה כולה נעשתה קתולית, והזרמים שאינם קתוליים הוצאו אל מחוץ לחוק.
|
|