|
|
صفحة: 86
פרק ו: הקהילה היהודית בבגדאד יהודים באימפריה המוסלמית מעמד משפטי מיוחד ליהודים בשלטון האסלאם במאות הראשונות להיווסדה של הח'ליפות נמצאו למעלה מ-%90 מאוכלוסיית היהודים בעולם תחת שלטון האימפריה המוסלמית. בבגדאד חיה במאה ה-10 קהילה גדולה של יהודים. איננו יודעים מה היה מספרם, ואולם אפשר ללמוד עליהם מתוך דברי הנוסע היהודי המפורסם, בן המאה ה-12, בנימין מטודלה, שהעיד כי בעיר גרים כ-000,40 יהודים, וכי יש בה 28 בתי כנסת ו-10 ישיבות. לפי חוקי האסלאם, היה ליהודים ולנוצרים תושבי האימפריה מעמד משפטי מיוחד. הם הוגדרו כבני חסות (אהל א-ד'מה), ולצד חופש הפולחן והחירות להתארגן בקהילה נפרדת, הם זכו להגנת השלטונות. היהודים והנוצרים נהנו מיחס מועדף, מפני שבעיני האסלאם הם ממשיכים מסורת דתית שיסודה בהתגלות אלוהית אמיתית. יהודים ונוצרים נחשבו עמי הספר (אהל אל-כתאב) - עמים שבידם ספר קודש ובשורה דתית שקדמה למחמד. משום כך התירו להם המוסלמים לחיות על פי מנהג דתם. היהודים בבגדאד, כמו גם היהודים במקומות אחרים בח'ליפות, כמעט שלא הוגבלו בבחירת העיסוק המקצועי. מצב זה זירז יהודים להגר מן הכפר אל העיר, ומרביתם עברו ממקצועות חקלאיים למקצועות הקשורים במסחר ונטמעו בתרבות הערבית. מוסדות הנהגה מיוחדים ליהודים בקהילה היהודית בבגדאד התקיימו מוסדות הנהגה עיקריים ומרכזיים שהשפיעו על העולם היהודי כולו. בראש היהודים, כנראה בכל ארצות הח'ליפות, עמד ראש הגולה - המנהיג של יהודי בבל (אזור עיראק של היום), והם חלקו לו כבוד מלכים. גם הח'ליפים כיבדוהו - הוא הוזמן לחצרם לדון בענייני היהודים, ונתפס כנושא בתפקיד נעלה וכמנהיג היהודים. תפקיד ראש הגולה ביטא את מגמת השלטונות המוסלמיים להמשיך ולקיים את המוסדות של הקהילה היהודית במסגרת האוטונומיה שהובטחה ליהודים. השלטונות המוסלמיים לא נהגו להתערב בבחירת ראש הגולה, אלא הניחו ליהודים לבחור בו - ולאחר מכן העניקו לו כתב מינוי רשמי. לא נמצאה עדות ישירה למינוי ראש גולה, אך נמצא מכתב מינוי שנתן אחד הח'ליפים לקתוליקוס - ראש העדה הנוצרית במזרח; ומכיוון שבדרך כלל היו זכויותיהן של העדות הלא-מוסלמיות דומות אלו לאלו, אפשר להסיק מכתב מינוי זה על הסמכויות שהוענקו גם לראשי הגולה. מכאן מניחים גם כי ראש הגולה היה אחראי לגביית מסים. הוא מינה דיינים והעניש את אלו שסירבו לקבל את מרותו. תפקיד ראש הגולה הגיע לשיא יוקרתו במאות 7-.9 אף שלא הוכר בתקופה זו כשופט עליון, נהגו הדיינים להיוועץ בראש הגולה בענייני משפט רבים. מניחים כי הנושא בתפקיד זה נהנה מיוקרה מלכותית ממש. הוא לבש בגדי פאר מיוחדים עשויים משי, והיה נישא באפיריון של זהב. יהודים משתלבים בכלכלת הח'ליפות היהודים בבגדאד התגוררו ברובע עטיקה בצד המערבי של העיר, סמוך לרובע אל-כרח' וגם ברובע עצמו. יש המעריכים שכבר בעיירה אל-כרח'ה, שקדמה לבגדאד, חיה קהילה יהודית, והדבר יכול ללמד על רצף של חיים יהודיים באזור זה. גם ברחוב דארב אל-עון, לא רחוק משער בצרה, התגוררו יהודים, ושם פעל בנק יהודי. בין היהודים היו בנקאי חצר חשובים - בהם נטירא ובניו, יוסף בן פנחס ואהרן בן עמרם - שהיו מלווים כסף בקביעות לצורכי חצר הח'ליפות. יהודים היו מעורבים גם במסחר המקומי והבינלאומי וסחרו בתבלינים, באריגים ובעבדים. יהודים עסקו גם בסוגי מלאכות, כגון - נפחות (ייצור כלי ברזל), צורפות, רצענות (ייצור חפצים מעור) וסנדלרות, וגם בחנוונות (מכירת מצרכי מזון במכולת) - ואלה היו מעורבים בחיי השוק. n בנימין מטודלה - חי במאה ה-12 בעיר טודלה שבצפון ספרד. יצא למסעות הרחק ממולדתו - מעשה שעשו רק מעטים באותה תקופה. כתב ספר מסעות בעברית, ובו תיאר את המקומות שביקר בהם, ובייחוד את קהילות היהודים במקומות אלו.
|
|