|
|
صفحة: 80
לאללה יש תכונות אנושיות, כגון - ראייה, שמיעה ודיבור והאם לאדם יש חופש רצון להכריע במעשיו או שמא כל האירועים המתרחשים והעתידים להתרחש קבועים מראש התנועה התיאולוגית המרכזית הראשונה, שנודעה לה השפעה פוליטית ותרבותית רבה, הייתה תנועת המעתזלה. המעתזלה צמחה בבצרה ובבגדאד במאות 8-.9 הייתה זו תנועה דתית שדגלה בחקירה השכלית, ורוממה את ההבנה השכלית הישרה מעל לערכים דתיים אחרים. המעתזלים האמינו שכל עיקרי האמונה צריכים להיות נתונים להוכחה שכלית, לכן פירשו את הכתובים על פי ההיגיון השכלי - התבונה. לפיכך היו דעותיה של התנועה מנוגדות לעתים קרובות לדעות המסורתיות של חכמי החדית'. תנועת המעתזלה לא הייתה רק תנועה דתית-רוחנית. היא הייתה גם תנועה פוליטית, שבתקופה מסוימת זוהתה עם השלטון העבאסי ונתמכה על ידו. הח'ליף אל-מאמון קשר קשרים עם תנועת המעתזלה ומינה את אחד הקיצוניים שבה לזקן השופטים. אל-מאמון בחר לאמץ את תנועת המעתזלה מתוך היגיון פוליטי ברור: לפי המעתזלה - לח'ליף יש סמכויות רחבות אף יותר מאשר להסכמה הכללית של כל חכמי המשפט באותו הדור. באמצע המאה ה-9 פוטר זקן השופטים, ושלטון המעתזלה בבגדאד הסתיים. ואולם המעתזלה המשיכה להשפיע על המחשבה המוסלמית ולהפרות אותה עוד שנים ארוכות, למשל - באמצע המאה ה-10 היו בבגדאד שלושה בתי ספר מעתזליים, וביניהם שררו ויכוחים מתמידים וחילופי האשמות בדבר כפירה בדת האסלאם. תנועה חשובה אחרת של הכלאם היא תנועת האשעריה שייסד אבו חסן אל-אשערי (נפטר בבגדאד בשנת 935). האשעריה השתמשה בנימוקים שכליים בכדי להצדיק את התפיסות המסורתיות של חכמי החדית', ונעשתה הזרם התיאולוגי המרכזי באסלאם הסוני. מבזק בבגדאד שרר מתח מתמיד בין הסונים לבין השיעים. המדינה המוסלמית ביקשה לקיים את אורח החיים המוסלמי, כפי שהוא עולה מן השריעה - ההלכה האסלאמית. חכמי ההלכה האסלאמית פעלו כדי להתאים את חוקי השריעה למציאות המשתנה. במאה ה-10 בבגדאד התקיימו כמה אסכולות משפטיות, אשר התגבשו בח'ליפות העבאסית במאות 8-.9 שתי אסכולות חשובות בבגדאד היו האסכולה החנפית, שניסתה לתאם בין המסורות שרווחו בציבור לבין האינטרסים הממלכתיים; והאסכולה החנבלית, שדגלה בהיצמדות לפשט הכתובים ובהתנהגות לפיהם בלבד, והדגישה את החזרה לדת האסלאם המקורית. הח'ליף הוא שמינה את הקאדי, השופט בח'ליפות העבאסית. המפקח על המנגנון השיפוטי היה זקן השופטים (קאדי אל-קדאת). הקאדי האציל סמכויות רבות על השהוד, נושאי משרות מיוחדים שתפקידם היה לפקח על תקינות הליכי המשפט, והם נעשו מעמד עירוני מכובד. המשטרה (שרטה) הייתה אחראית על אכיפת פסקי הדין שנתן הקאדי ועל מניעת פשעים. התנועה הדתית המרכזית, שהייתה גם תנועה פוליטית, היא המעתזלה. לפי עקרונותיה של תנועה זו, התבונה וההבנה השכלית הן אמות המידה לכל דבר. n המעתזלה - תנועה שהאידאולוגיה שלה הייתה מבוססת על חמישה עקרונות תיאולוגיים מרכזיים: א. אללה הוא אחד ויחיד ואינו בעל גוף או צורה של גוף. ב. אללה הוא התגלמות הטוב והצדק ואינו חפץ כלל ברע. ג. לאדם יכולת לבחור בין טוב לרע, ועל בחירתו הוא מקבל עונש או גמול בעולם הבא. ד. המוסלמי שהפר אחת ממצוות האסלאם העיקריות, מצוי במצב ביניים - בין המאמין הישר ובין הכופר הגמור. ה. על כל מאמין מוטלת חובה המנוסחת בקראן - לעשות את הטוב ולאסור את הרע.
|
|