העיר והח'ליפות

صفحة: 66

הפאר וההדר של חצר הח'ליפות והארמון התעודה מתארת קבלת פנים שערך הח'ליף אל-מקתדר לשגריר ביזנטיון בשנת 917 לסה"נ. העיר והח'ליפות חצר המלכות בבגדאד - מרכז מבודד לח'ליפי בית עבאס לאחר מכן הביאו אותם (את השגריר והמתורגמן שלו) מארמון זה אל ביתן העץ. במרכז בריכת מים גדולה, עגולה ומלאה במים צלולים ניצב עץ. לעץ היו שמונה עשר ענפים. לכל ענף זלזלים רבים, ועליו עופות וציפורים מכל סוג עשויים מזהב וכסף. מרבית זמורות העץ היו עשויות כסף, ומקצתן זהב. מעת לעת התנועע העץ, ולו ענפים עשויים בצבעים אשר כולם זעו כפי שהרוח מנענעת את ענפי העץ, וכל אחת מן הציפורים הללו תצפור או תשרוק. בצד אחד של הביתן מימין לבריכה היו חמישה עשר פסלים של פרשים רכובים על חמישה עשר סוסים, לבושים משי ובדים יקרים נוספים. ביד כל אחד רומח ארוך. כולם נעו והסתובבו בקו אחד במערך מלחמתי. בצד שמאל של הבריכה היה דבר דומה. הם כולם הובאו לפני הח'ליפה (הח'ליף) אל-מקתדר. הוא ישב בארמון הכתר [אל-תאג'ר אשר סמוך לחידקל. הח'ליפה לבש בגדי משי רקומים בזהב. הוא ישב על כיסא עשוי מעץ הבנה אשר כוסה במשי מוזהב, ועל ראשו כתר. בצד ימין של הכס היו תלויות תשע מחרוזות דומות למחרוזות תפילה. בצד שמאל תשע מחרוזות נוספות. כולן עשויות מפנינים מפוארות ביותר. הגדולה אשר בהן הבהיקה באור חזק, עז יותר מאשר אור היום. לפניו ניצבו חמישה מבניו. שלושה מצד ימין ושניים מצד שמאל. אזי הוצגו השגריר ומתורגמנו לפני אל-מקתדר. (אל-ח'טיב אל-בגדאדי, "ההיסטוריה של בגדאד", בתוך: א' ח'וראני, היסטוריה של העמים הערביים, עמ' 71) ח'ליפי בית עבאס יצרו חצר מלכות מפוארת - שהייתה מבודדת משאר הנתינים. למעשה נועדה הקמתה של בגדאד למטרה זו: העיר נבנתה כאמור בראשיתה כמבצר עגול ענק, המיועד לח'ליף, למשפחתו, לפמלייתו ולמשמר המיוחד שלו - ואילו המון העם והצבא שכנו בפרברים. הח'ליף התגורר בתוך חצרו בבגדאד וחי חיי עושר ומותרות, ולעתים אף חיי הוללות, תוך התעלמות מאיסורים דתיים מפורשים של האסלאם, כגון האיסור על שתיית יין. הוא היה מוקף באנשי חצרו, והם הקשו מאוד את גישת הנתינים אליו. הח'ליף בשלטון בית עבאס לא נקרא עוד ח'ליפת רסול אללה, כלומר - ממלא מקום שליח האל, אלא ח'ליפת אללה, כלומר - ממלא מקום האל עצמו, או לחלופין - ט'ל אללה עלא אל-ארד - צל האל עלי אדמות. הח'ליף היה מקור הכוח הצבאי, המינהלי והשיפוטי של הממלכה, אך האציל מסמכויותיו לאחרים: לווזירים (השרים), לאמירים (שליטי המחוזות) ולקאדים (השופטים). מדי יום שישי היה הח'ליף מתייצב בראש התפילה במסגד המרכזי בעיר. מפעם לפעם היה משמש כשופט במשפטים שהתקיימו בארמונו בפני קהל או יוצא בראש צבאו להילחם בעובדי האלילים ובכופרים באסלאם. ואולם עיקר שליחותו של הח'ליף היה השלטת החוק האסלאמי, פיתוחו והעמקתו. שליחות זו הייתה גורם יסודי למהפכה, ואליה חתרו בעקביות כל הח'ליפים מבית עבאס. באירועים מיוחדים ונדירים היה הח'ליף מופיע לפני הציבור, כולו הוד והדר. בסגנונו ובהדר הליכותיו של הח'ליף מבית עבאס הייתה חזרה לסגנון חצרות המלכות של הממלכות הקדומות במזרח, ובעיקר של חצר המלכות הפרסית. מתקופת שלטונו של הח'ליף אל-מנצור החלו עוד ועוד פרסים לחדור למנגנון המדינה ולתפוס עמדות מפתח כווזירים, פקידים וקציני צבא. בתקופה זו ניכרת השפעה פרסית חזקה גם בספרות, בדת ובאמנות הערבית. 1 באילו חומרים השתמשו על מנת לקשט ולפאר את חצר הח'ליפות והארמון? על מה הדבר מעיד? מלחמת אחים גורמת להרס בבגדאד לאחר מות הח'ליף הארון א-רשיד חולקה הממלכה בין שני בניו, אל-אמין (שלט בשנים 809-813 לסה"נ) ואל-מאמון (שלט בשנים 813-833 לסה"נ). עד מהרה התעוררו מאבקים בין שני הבנים בעקבות ניסיונו של אל-אמין לנשל את אל-מאמון מירושתו. אל-מאמון, שהיה מאורגן יותר מבחינה צבאית, בודד את אחיו אל-אמין והטיל מצור על בגדאד. העיר הנצורה ספגה נזקים קשים, כפי שמתאר ההיסטוריון טברי (בן המאה ה-10): "הרס וחורבן התפשטו - עד שאבד הדרה של בגדאד". רבים מהבתים שברובע אל-ח'רביה ממערב ושל האזורים במזרח העיר נהרסו. גם העיר העגולה נפגעה קשות. לבסוף נתפס אל-אמין והוצא להורג. בשנת 819 לסה"נ, חודשים ספורים אחר הניצחון, שב אל-מאמון לבגדאד. toldot.cet.ac.il לומדים היסטוריה

السابق  |  التالي