|
|
صفحة: 63
בנייתה של בגדאד כאשר הוא החליט לבנות את העיר, זימן אל-מנצור את המהנדסים, את האדריכלים ואת המומחים למדידה ולתכנון. הוא הראה להם את התכנית שעלתה על דעתו, ואז הוא הביא פועלים פשוטים ואומנים מומחים שכללו נגרים, כורים, נפחים ופועלים אחרים. הח'ליף קצב להם את שכרם ואז כתב לכל עיר בקשה שישלחו אליו מתיישבים עם ידע בענף הבנייה. אולם הוא לא החל במלאכת הבנייה עד שמספרם של בעלי המלאכה והעובדים המיומנים שבנוכחותו הגיע לאלפים רבים. אזי הוא סימן את תכנית העיר בעשותו את העיר עגולה. אומרים שאין כל עיר עגולה אחרת הידועה בכל העולם כולו. היסודות [של העירר הונחו בזמן שנקבע לאל- מנצור על ידי האסטרולוג נאובאח'י. אבו ג'עפר [אל-מנצורר סיים את בנייתה של העיר, התיישב בה עם חילותיו, וכינה אותה עיר השלום (מדינת א-סלאם), מאה וארבעים וחמש שנים, ארבעה חודשים וחמישה ימים אחרי ההג'רה. חומתה החיצונית של בגדאד וכל העבודות הקשורות בה הושלמו מאה וארבעים ושמונה שנים, שישה חודשים, וארבעה ימים אחרי ההג'רה. (אל-ח'טיב אל-בגדאדי, "ההיסטוריה של בגדאד", בתוך: י' לסנר, הטופוגרפיה של בגדאד, עמ' 45-46) כמו העיר חרן. גם מחנות הצבא של האימפריה השומרית (מפה 1 עמ' 9) נהגו להתארגן בצורה מעגלית. אפשר אפוא להניח שצורתה של העיר ומבניה הושפעו מן התרבות המסופוטמית-פרסית, שכאמור השפיעה מאוד על תרבות הח'ליפות העבאסית. מספרם הרב של העוסקים בבניית העיר - אנשי צבא, פועלים ובעלי מלאכה - חייב סידורי מגורים ושירותי מסחר ואספקה. משום כך משער ג' לסנר, חוקר הטופוגרפיה של בגדאד, שעוד לפני הקמתה של העיר העגולה, יושב אזור אל-ח'רביה - הרובע הצפוני-מערבי של העיר העגולה - באנשי צבאו של אל-מנצור, ומדרום לעיר הנבנית, ברובע אל-כרח', יושבו הפועלים ובעלי המלאכה (מפה 13 עמ' 64). מכאן עולה שבגדאד התפתחה מן הרבעים החיצוניים אל הגרעין הפנימי - העיר העגולה - ואחר כך שבה והתפשטה בהדרגה כלפי חוץ. 1אילו בעלי מלאכה השתתפו בבנייתה של בגדאד, ומתי החלה עבודתם? 2מה אפשר להסיק מרשימת בעלי המלאכה ועיסוקיהם על חיי היום-יום במאה ה-8? 3"אומרים שאין כל עיר עגולה אחרת הידועה בכל העולם כולו." חיזרו למידע בפרק וכתבו: האם בגדאד הייתה עיר יחידה במינה מבחינת המבנה העגול שלה? 4שערו: מדוע הונחו היסודות לעיר בזמן שקבע האסטרולוג? 5שערו: מדוע קרא הח'ליף אל-מנצור לבגדאד "עיר השלום"? מבנה העיר העגולה את העיר העגולה הקיפה תעלת מים עמוקה ברוחב של כ-20 מ', ואחריה - מעין סוללת עפר. לאחריה התרוממה לגובה של כ-10 מ' החומה הראשונה, היא החומה החיצונית של העיר. מעבר לחומה זו השתרע שטח ריק ברוחב של כ-60 מ' שיועד לצורכי הגנה. אחריו ניצבה החומה העיקרית של העיר, שהייתה עשויה לבנים שרופות - גובהה כ-35 מ' ורוחבה הולך וצר - כ-50 מ' בתחתיתה וכ-14 מ' בראשה. בחומה היו קבועים ארבעה שערים, ובין כל שער לשער כ-30 מגדלי שמירה. מעל כל שער נבנתה מעין כיפה שהשקיפה על העיר, ומתחתיה - מגורים לשומרים. מעבר לחומה זו היה שטח היקפי ברוחב של כ-170 מ', שבו .1על מה מעיד המבנה העגול והסימטרי של העיר .2ככל הנראה, העיר העגולה לא יועדה מתחילה להיות המרכז העירוני העיקרי של הח'ליפות העבאסית. התבוננו במפה ונסו לענות - מדוע העיר העגולה (תרשים)
|
|