|
|
صفحة: 40
התפתחות העיר ברוז' [...ר אותה עיר (בריז', ברוז'), החל [המלךר בולדווין הראשון להקים, כשבנה מבצר נגד הפולשים הדנים ושודדי הים. ובאותו מבצר הקים כנסייה למריה הקדושה [...ר לאחר מכן החלו יושבי המבצר לצאת מחוץ לעיר אל גשר המבצר, מי לצורך עבודה ומי בשל צורך אחר, ושם נקבצו תגרים (רוכלים), סוחרים בסחורות יקרות ערך וכן פונדקאים ובעלי אכסניה לסיפוק צורכיהם ולאכסונם של אלה שהיו להם עסקים במקום עם הנסיך. הם בנו בתים למגוריהם של אלה אשר לא יכלו להתגורר בתוך חומות המבצר. גם כאשר התפתח המקום לעיר, נהגו התושבים לומר: "נלך אל הגשר". עד עתה העיר נקראת בשפת המקום ברוגה שפירושו "גשר" (בריג', ברוז'). (על פי: ע' ג'יניאו, מתפללים, לוחמים ועמלים באירופה הלאטינית במאות ה'-י"ב, חלק שני עמ' 380, 382) הערים החדשות, כמו ערי ברית הנזה, לא נדרשו להתמודד עם בישופים על כוח ושליטה והשיגו במהירות יחסית אוטונומיה וחירויות. בערים אלו הוקמו למן שנת 1200 מועצות עירוניות, ללא מאבקים וללא מתיחות. תהליך ההתיישבות בערים החדשות שירת את מטרותיהם של הנסיכים והאצילים ששאפו ליישב את אדמותיהם ולהביא לשגשוגן, וגם את שאיפותיהם של הסוחרים העירוניים לאוטונומיה פוליטית וכלכלית. חירות הערים החדשות התבטאה למשל בזכויות המשפטיות שהשיגו, ובמקומות מסוימים - בזכות להטביע מטבעות, דבר המצביע על השגת אוטונומיה כלכלית מלאה. ליבק: תנועת הקולוניזציה, הגירה וחיפוש נחלות דוגמה לצרכים ולהקשרים שהניב ייסוד של עיר חדשה, היא פרשת ייסודה של העיר ליבק (מפה 10 עמ' 36), שהייתה לאחת הערים הגדולות והחשובות בימי הביניים. הפרשה מלמדת כיצד ייסודן של ערים נבע מהצטלבות של מגמות ואינטרסים - מגידול דמוגרפי שהוביל אנשים רבים לעקור יחד עם משפחותיהם ולחפש אפשרויות חדשות, מקיומם של בעלי אדמות שהיו מעוניינים להשביח את נחלותיהם, ומסוחרים שרצו להתעשר. ראשית המעשה ברוזן שהחליט ליישב את אדמותיו, המשכו באנשים מאזורים שונים שתרו אחר מקום חדש להתיישב בו, וסיומו בהשכנת השלום באזור ובפריחתה ושגשוגה של העיר. 1 אילו מבנים הוקמו בראשיתה של העיר ברוז'? 2 אילו בעלי מקצוע פעלו וחיו בברוז'? 3 לאיזה צורך נבנו אכסניות בברוז'? 4 מה היו השלבים בהתפתחותה של העיר ברוז'? 5 הסבירו את מקור שמה של העיר. ערים חדשות מוקמות בצפון מזרח אירופה לאחר שהוסדרו הדברים האלה, החל אדולף, רוזן [...ר הולשטיין לשקם את מבצר זיגברג והקיף אותו בחומה. ברם כיוון שהארץ הייתה עזובה, שיגר שליחים אל כל האזורים, היינו לפלנדריה, להולנד, לאוטרכט, לוסטפליה ולפריזיה, כדי שאלה שנלחצו מחמת מחסור בקרקע, יבואו עם משפחותיהם על מנת לקבל אדמה משובחת [...ר לשמע קריאה זו התעורר המון רב מאומות שונות, ויחד עם משפחותיהם ורכושם באו אל ארץ הואגריינזים, אל הרוזן אדולף, כדי להתנחל באדמה שהובטחה להם [...ר לאחר מכן בא הרוזן למקום המכונה בוקו ומצא שם חומה של עיר נטושה [...ר ואי רחב ידיים המוקף שני נהרות [...ר בראות האיש בעל התושייה את יתרונות המקום והנמל הנוח, החל בבניין העיר וקראה ליבק [...ר הוא שלח שליחים אל ניקלוטוס, נסיך האוברודיטים, כדי לכרות עמו ברית; במתנות קשר אל עצמו את כל האצילים, כדי שכולם יתחרו בציות לו וישליטו שלום באדמתו, לפיכך הוחל ביישוב אדמת ואגריה הנטושה, וגדל מספר המתיישבים. והכוהן ויצלינוס קיבל ביוזמת הרוזן ובסיועו את הנכסים, שהקיסר לוטר העניק לו בעבר, נוכח (מול) מבצר זינברג, לשם בנייתו של מנזר וקיומם של משרתי האל. [...ר וכן פתח הדוכס [הנריך האריה דוכס סקסוניהר במשא ומתן עם הרוזן אדולף בנוגע [להעברתר האי והנמל של ליבק [לרשותור [...ר ולבסוף נכנע הרוזן [...ר ומסר לדוכס את המבצר והאי [...ר אחד מגלי ההתיישבות הגדולים ביותר במאה ה-12 היה בצפון-מזרח אירופה, במקומות שעד אז כמעט שלא היו מיושבים. הנסיכים והאדונים עודדו את ההתיישבות, בעיקר על צירי המסחר והעניקו לתושבי הערים חירויות והקלות רבות, לדוגמה - בשנת 1120 זימן הדוכס זרינגן 24 סוחרים עשירים במטרה להקים את העיר פריבורג. הוא הקצה לכך סכומי כסף גדולים - והעניק לסוחרים סמכויות נרחבות ואפשרות לרווח כספי ניכר. ואכן, מאותה עת ואילך הופקדו הניהול והשליטה בעיר בידי אצולת סוחרים זאת. לעתים נבעה הקמתן של הערים מצורכי המסחר עצמו - כאשר ציר המסחר היה ארוך מדי והצריך תחנת ביניים. לדוגמה, הצורך של סוחרי ריגנסבורג בעצירה בטוחה בדרכם לעיר קייב היה הסיבה לייסוד העיר וינה - על חורבותיה של עיר רומית. הערים שהוקמו מחבל הריין ווסטפליה (גרמניה של ימינו) מזרחה יצרו שרשרת חשובה של ערים חדשות באזור הים הבלטי, והניחו את היסוד ליצירתה של ברית ערי הנזה - התאגדות בין-עירונית של סוחרים (מפה 10 עמ' 36) . ברית זו הייתה אחד הכוחות הכלכליים והמדיניים רבי העוצמה של ימי הביניים.
|
|