|
|
صفحة: 23
העיור וההתאזרחות באימפריה מעמיקים באימפריה הרומית התקדם תהליך העיור במקביל לתהליכי ההתאזרחות של תושבי האימפריה. האימפריה קידמה בהדרגה תהליך של מתן אזרחות רומית לתושבי הערים שבמרחביה. תהליך ההתאזרחות החל עוד בתקופת הרפובליקה, כאשר הוענקה האזרחות הרומית לכל תושבי הערים באיטליה; והוא התפתח בהדרגה עם מתן האזרחות הרומית לעשירים ולמכובדים שבתושבי ערי הפרובינקיות. התהליך הגיע לשיאו בשנת 212 לסה"נ, כשהקיסר קרקלה העניק את האזרחות הרומית לכל תושבי הערים החופשיות ברחבי האימפריה. תהליך העיור של האימפריה התקדם הן באזורים שהייתה בהם התיישבות עירונית עוד לפני כיבושי הרומאים, והן באזורים שלא הייתה בהם התיישבות עירונית לפני השתלטות האימפריה עליהם. בדרך כלל לא פגעו הרומאים בערים שכבשו והניחו להן להוסיף ולנהל את ענייניהן הפנימיים. באזורים שבהם מצאו הרומאים התארגנויות שבטיות, הם עודדו בהדרגה תהליך של עיור על ידי הענקת זכויות לתושבי הערים הקיימות. תהליך העיור קידם מאוד את הרומניזציה של האימפריה, כלומר - את תהליך האחדתה של האימפריה תחת התרבות והלשון הרומיות. החיים העירוניים טשטשו אט אט את ההבדלים התרבותיים בין תושבי הארצות השונות. בשיאה של תקופת הקיסרות הייתה האימפריה עשויה מעין פסיפס של ערים, שבהן התגוררו אזרחים רומיים שגויסו לצבא ולמנגנון הפקידותי ולעתים אף הגיעו לסנאט. האימפריה הייתה מעין גוף מדיני שבמרכזו עמדה העיר רומא, מושב הקיסר. הערים השונות שהיו פזורות ברחבי הפרובינקיות דמו בארגונן לעיר המרכזית - רומא. מבנה העיר הרומית ודרכי ניהולה כמו ערי יוון, כך גם ערי רומא הוגדרו כשלטון עצמי של קהילה על שטח נתון. העיר הייתה ממוקמת בדרך כלל במרכזו של שטח זה ושימשה כמרכז מינהלי ותרבותי של אותו השטח, על מכלול הכפרים והשטחים המעובדים ששכנו סביבו. ערי האימפריה היו שונות מאוד זו מזו בגודלן ובשטח שהיה כפוף לשיפוטן. לדעת מרבית החוקרים, רוב הערים באימפריה הרומית לא היו ערים יצרניות אלא שימשו כמרכזים מינהליים וכשווקים עבור האזורים הכפריים סביבן. אם התקיימה בתוך הערים תעשייה יצרנית, היא n קרקלה- כינויו של הקיסר מרקוס אורליוס אנטוניוס, קיסר רומא בשנים 211-217 לסה"נ. נודע בהענקת אזרחות לכל תושבי האימפריה ובמסעות המלחמה שערך, לדוגמה - ניסיונו לכבוש את ארמניה ופרתיה. שרידי עמודים רומיים מן המאות 2-3 לסה"נ העיר פלמירה, סוריה.
|
|