|
|
صفحة: 17
התחתונה הייתה האגורה, שטח פתוח שסביבו אורגנו מוסדות העיר ומוסדות הפולחן הדתי. האגורה הייתה, בדרך כלל, מקום המפגש לאספת העם, והיא עשויה הייתה להכיל את כל אזרחי העיר בבת אחת. בצורתה העירונית המוקדמת הייתה האגורה לעתים כיכר פתוחה, ולעתים - מעין רחוב ראשי ששימש כמקום מפגש. המבנים הראשונים ששכנו באגורה לא נבנו בסדר מסוים. היה זה גיבוב של מקדשים, פסלים וחנויות של בעלי מלאכה. החלל הפתוח של האגורה שימש גם את איכרי הסביבה, והם היו מביאים אליו את התוצרת החקלאית בימים מסוימים בשבוע. למן המאה ה-7 לפסה"נ, עם תחילת השימוש במטבעות כסף, התפתחה האגורה כאזור של שוק עירוני, והתקיים בה מסחר וחליפין. אזור השוק, המקום שבו התרחשה הפעילות הכלכלית-המסחרית של אנשי העיר, היה במשך מאות שנים אחד המאפיינים החשובים של העיר. הפוליס חולקה לשלושה מרחבים עיקריים: האזורים הפרטיים, ובהם בתי התושבים; האזורים הקדושים, ובהם המקדשים; והאזורים הציבוריים, ששימשו לאסיפות פוליטיות, לתחרויות ספורט, למסחר ולתאטרון. השלטון היה אחראי במישרין בעיקר למרחבים הציבוריים של העיר, ואולם הייתה לו השפעה גם על האזורים הפרטיים ועל האזורים הקדושים. מבחינה חזותית עלו המקדשים בהרבה ביופיים ובאיכותם הארכיטקטונית על שאר המבנים בעיר. הם בלטו במיקומם הגבוה, בריחוקם מכל מבנה אחר, ובעמודי האבן המסוגננים שלהם. העיר היוונית הקלאסית התאפיינה במערכת של רחובות מפותלים ללא ריצוף, רבים מהם ללא מוצא. הבתים הפרטיים היו דלים ביחס למבני הציבור והמקדשים, הם היו בני קומה אחת, בנויים מלבנים, ולהם גגות רעפים או תערובת של בוץ וענפים. היה ניגוד בולט למדי בין ההדר שאפיין את האקרופוליס על מקדשיו המפוארים, ובין בתי העיר בעמק שמתחתיו. נתיבי המעבר בעיר היו צרים והספיקו בקושי למעבר אדם רכוב על חמור או נושא סל. לפי עדותו של הפילוסוף היווני אריסטו, ראו היוונים כיתרון את סבך הרחובות המקשה על פולשים את הגישה לחלקי העיר השונים. בבתים מסוימים בפוליס היו כנראה אמבטיות וחדרי שירותים פרטיים, אבל לא זה היה המצב ברוב הבתים. על פי רוב התבצעה אספקת המים מן הבארות לבתים באמצעים ידניים. המושג צנעת הפרט של היוונים לא דמה כלל לזה שלנו כיום: הם נהגו לעשות את צורכיהם תחת כיפת השמים ואף בפומבי. יחסם להפרשות הגוף היה חופשי ודמה ליחסם אל הגוף הגברי העירום, שאותו לא נמנעו מלחשוף, בעיקר בתחרויות ספורט. יש לזכור שרוב הפולייס ביוון היו קטנות יחסית ומנו אלפי תושבים בודדים. נתונים כאלה אפשרו לחיים בעיר להיות נסבלים גם בלי תנאים סניטריים הולמים. n אריסטו (384-322 לפסה"נ) - פילוסוף ומדען יווני. למד באקדמיה של אפלטון במשך כ-20 שנה. מעריכים כי כתב בין 400 ל-000,1 חיבורים. מחקריו מקיפים נושאים שונים, כגון: ביולוגיה, פיזיקה, פילוסופיה, תורת הנאום, תורת המדינה ועוד. אריסטו הדגיש כי תפקידו של השלטון הוא לשמור על קיום החוקים. הוא ייחס חשיבות לשלטון החוק כי ראה בו גורם העשוי למנוע את שרירות השלטון. בימי הביניים הופצו ספריו של אריסטו בקרב קהל קוראים גדול, לאחר שתורגמו ללטינית ולערבית. עד המאה ה-19 נחשבה תורתו למקור סמכות בנושאים רבים. האקרופוליס באתונה במאה ה-5 לפסה"נ שחזור מראה האקרופוליס. תחריט עץ, המאה ה-.19
|
|