|
|
صفحة: 241
חידת התורשה - סיכום שהוא גם פתיחה סיכום כבר בימים קדומים הבחינו בני האדם בעובדה, שתכונות רבות שלהם ושל יצורים חיים אחרים (בעלי-חיים וצמחים) חוזרות ומופיעות במהלך הדורות. בידע הזה השתמשו בני האדם כדי לברור ולבחור את הצמחים ובעלי-החיים שהתאימו לצורכיהם. הם שמו לב לתופעות הקשורות לתורשה, אך במשך זמן רב ההסבר המדעי לתופעות אלו היה בבחינת חידה. גרגור יוהן מנדל (1822-1884) היה הראשון שהחל בפענוח החידה בדרך מדעית ניסויית, והניח את היסודות למדע התורשה. מאז המשיכו מדענים ברחבי העולם לתרום מפרי מחקריהם ולהרחיב את הידע בתחום הזה. התברר, שהתכונות נקבעות על-ידי גנים, שניתן למפות אותם בכרומוזומים. בשנות ה-50 חל צעד דרמטי במדע התורשה: נתגלה שהדנ"א הוא חומר שבו צפון המידע לתכונות התורשתיות השונות. מספר שנים אחר-כך, נתגלה גם האופן שבו מוצפן המידע ליצירת חלבונים שונים האחראים לתכונות שונות בקטעי הדנ"א, בגנים השונים. בעשורים האחרונים התפתחה והשתכללה ההנדסה הגנטית, המאפשרת העברת גנים בין יצורים ממינים שונים ואף מאפשרת יצירת גנים באופן מלאכותי. כך פוענחה החידה: כיצד נקבעות תכונות בודדות. למרות ההתקדמות הגדולה במחקר, חלק גדול מחידת התורשה עדיין לא פוענח: ידוע שכל תאי הגוף של אותו היצור מכילים את אותם הכרומוזומים עם אותם הגנים. ידוע שחלק גדול מהגנים האלה אחראי להפעלת הגנים הגורמים ליצירת חלבונים, וכך להתפתחותן ולביטויין של תכונות שונות. אולם עדיין לא הכל ידוע: -כיצד מתארגנות כל התכונות הבודדות לכלל שלמות? -כיצד ומדוע בתאים השונים בגוף היצור החי, גנים מסוימים באים לידי ביטוי, ובתאים אחרים הם אינם מתבטאים - ובאים לידי ביטוי גנים אחרים? לדוגמה: •מדוע תאים בדפנות הקיבה מפרישים חומצת מלח ופפסין (אנזים המעכל חלבונים) ואילו תאים בבלוטות הדמעות מפרישים דמעות? וכך העיניים בוכות ואינן מתעכלות ומתמוססות... •כיצד קורה שבעבור - שכל תאיו נוצרו מתא יחיד (ולכן יש בהם אותו מידע תורשתי) - יש תאים שמתפתחים לאיברי הגוף השונים, שכל אחד מהם בנוי מרקמות אופייניות הנמצאות במקומות קבועים, ורק בהם? - שהרי אף אחד אינו צומח על כף היד וגם לא במקום הפה, האוזניים או במרכז המצח. -כיצד ניתן לקשור בין הדנ"א לבין הצורה המוגמרת האופיינית של היצור? לדוגמה: •כיצד קורה שיצורים כמו האדם והשימפנזה כה שונים זה מזה, אם כי יש דמיון רב בין הגנים שלהם? כיום, ההתפתחות המדעית והטכנולוגית מתקדמת בקצב מהיר, ומדי יום מפרסמים מידע חדש על גנום האדם, על הצלחות בשיבוט של יצורים חיים או על תאי גזע ועל האפשרויות הטמונות בשימוש בהם. חידושי הביוטכנולוגיה ויישומיהם האפשריים מעוררים תקוות רבות לשיפור הבריאות ואיכות הסביבה, אך גם סוגיות אתיות וחוקיות רבות. ולמרות הידע הרב שהצטבר בעשרות השנים האחרונות - השאלות הבלתי פתורות הן רבות, והדרך לפתרונן עדיין ארוכה...
|
|