כרומוזומי הזוויג

صفحة: 141

הורשת תכונות הקשורות לכרומוזום X מוכרות מספר תכונות תורשתיות, שאחד מהפנוטיפים שלהן מופיע בעיקר אצל זכרים וכמעט שאינו מופיע אצל נקבות. דוגמאות לתכונות כאלה הן: מחלת ההמופיליה (בעברית: דממת), "מחלת הפול" וכן תופעת עיוורון הצבעים, שאותן נתאר בהמשך. מחלת ההמופיליה ההמופיליה (דממת) היא מחלה תורשתית, שלחולים בה חסר אחד החומרים הדרושים לקרישת הדם, ולכן דמם אינו נקרש בעת פציעה כמו אצל אדם בריא. אצל חולי ההמופיליה כל פציעה עלולה לגרום לאובדן דם רב וכתוצאה מכך אף למוות. כיצד ניתן להסביר את העובדה, שמחלת ההמופיליה מופיעה בעיקר אצל זכרים? כזכור, כרומוזומי הזוויג בזכר הם XY ובנקבה הם XX. כרומוזום Y הוא קטן ונמצאים בו רק גנים אחדים. לעומת זאת, כרומוזום X הוא גדול ונמצאים בו גנים רבים. בזכר - אלל רצסיבי הנמצא בכרומוזום X ואין לו אלל מקביל בכרומוזום Y, יבוא לידי ביטוי בפנוטיפ של הזכר למרות היותו יחיד. כזכור, בדרך-כלל, אללים רצסיביים באים לידי ביטוי, רק כאשר היצור הומוזיגוטי להם, כלומר, הוא מכיל שני אללים כאלה. בנקבה - אלל רצסיבי יבוא לידי ביטוי בפנוטיפ, כמו אללים רצסיביים אחרים, רק אם הוא נמצא בשני כרומוזומי ה-X; כלומר, גם כרומוזום X מהאם וגם כרומוזום X מהאב צריכים להכיל אלל כזה - והסיכוי לכך הוא נמוך מאוד.

السابق  |  التالي