תורתו של מנדל ותורשת האדם

صفحة: 107

אם תרצו להרחיב ידיעותיכם בנושא צבע השיער וצבע העיניים, קראו את המאמר הבא. שימו לב: במאמר כתוב לעתים "גנים", כשהכוונה היא לאללים. שאלה: איך ייתכן שלהורים בעלי עיניים ושערות כהות ייוולד ילד בלונדיני? תשובה: צבע שערו וצבע עיניו של האדם הם מסימני ההיכר הבולטים ביותר שלו. לא ייפלא אפוא ששאלת אופן ההורשה של תכונות אלו הייתה בין השאלות הראשונות שנבדקו על-ידי הגנטיקאים לאחר גילוי "חוקי" מנדל, בתחילת המאה העשרים. עם זאת, עד היום אין לנו תמונה ברורה וחד-משמעית על מהלך ההורשה של צבעי השיער והעיניים בבני-האדם. הסיבה לכך נעוצה במבנה המסובך של הפיקוח הגנטי על תכונות אלה. שתי התכונות (וגם תכונה שלישית - צבע העור) הן ביטויים של מציאות גרגרי צבע הקרוי מלנין בתאים מיוחדים - מלנוציטים. המלנוציטים שבשורשי השערות הם האחראים לצבען, ואלה שבתאי הקשתית (האיריס) שבעין הם הקובעים את צבע העין. יצירת המלנין בתוך המלנוציטים, וגורלו בתאים לאחר שנוצרו, נשלטים ומבוקרים על-ידי הגנים. גנים אלה מצויים במספר צורות (אללים). בדרך-כלל האללים הקובעים צבעים בהירים הם רצסיביים ("נשלטים") ואלה הקובעים צבעים כהים - דומיננטים ("שולטים"). לכן, יכול אדם להיות בעל שיער כהה ועיניים כהות, ועם זאת "להסתיר" בתאי גופו גנים הקובעים צבעים בהירים. אם ילדיו יירשו ממנו ומבת זוגו את הגנים הרצסיביים הם יהיו בהירי שיער ועיניים. אולם זוהי תשובה פשטנית למדי. למעשה הדברים מורכבים יותר, ובכדי להבינם עלינו להפריד בין שני מרכיבי השאלה - צבע השיער וצבע העיניים. ידיעותינו אודות המידע התורשתי האחראי לצבע השיער בבני-האדם מצומצמות ביותר. מתברר, שבכל בעלי-החיים האחרים ממשפחת היונקים שבהם נבדק הדבר, דומים כללי ההורשה של צבע השיער. לכן אנו יכולים לנסות ולהשלים את החסר, מהמידע שהצטבר במחקרים שנעשו בבעלי-חיים כגון העכבר, הארנבת, הכלב והחתול. נמצא שישנם לפחות שבעה מרכיבים שונים בהופעתו של המלנין כצבע השיער: מספר גרגרי המלנין במלנוציטים שבשורשי השערות; צפיפותו בתאים האלה, ארגון הגרגרים לאורך השורשים; גודל הגרגרים; צורתם; נטייתם להיצמד אלה לאלה, ולבסוף - צבעם: גרגרי המלנין יכולים להיות שחורים, חומים או אדומים-צהבהבים. הגנים שהשפעתם על צבע השיער מוכרת לנו ביותר הם אלה הקובעים את צבע גרגרי המלנין. בעכברים וביונקים אחרים פרט לאדם התמונה פשוטה למדי (כפי שתיארנוה לעיל): גן אחד אחראי לצבע. צורה אחת של הגן (האלל A) קובעת צבע שחור וצורה אחרת של אותו גן (האלל a) קובעת צבע חום. העכבר ההומוזיגוטי AA הוא אפוא שחור, ולהומוזיגוט aa יש שיער חום. בהטרוזיגוט, האלל לצבע השחור שולט (דומיננטי) על האלל לצבע החום, וצבע השיער הוא אפוא שחור. במספר מקרים ידועים טיפוסים שונים של אללים A ושל אללים a שקובעים גוונים שונים של שחור וחום. בבני-האדם מצויים אמנם שני טיפוסי המלנין - השחור והחום - אולם קביעת צבע השיער אינה תלויה רק בגן אחד, אלא בכמה גנים. מספרם המדויק אינו ידוע, וייתכן שכל אחד מהם מצוי לא רק בשתי צורות אלליות, אלא במספר רב יותר של צורות כאלו. (ראו הסבר מפורט על תופעה זאת בסעיף "סוגי הדם והתורשה" בפרק השביעי.) ככל שמספר הגנים המפקחים על התכונה (ומספר האללים של כל גן) גדול יותר, רחב יותר המגוון של גנוטיפים שיכולים להיות אצל אנשים שונים. ייתכן גם שגנוטיפים שונים לגמרי יתבטאו בסופו של דבר - כל אחד בדרכו - בצבע שיער דומה (במונחים השגורים בפי הגנטיקאים נאמר: הגנוטיפים

السابق  |  التالي