|
|
صفحة: 58
גרגור יוהן מנדל ומחקריו בתורשה בפרקים הקודמים דנו במאפיינים של התכונות התורשתיות ושל התכונות הנרכשות. הצבענו על כך, שיכולת הופעתן של התכונות התורשתיות מותנית בקיומו של מידע מתאים בדנ"א. מבנהו של הדנ"א התגלה ופורסם רק בשנת 1953, ודרכי השפעתו על תכונות והפנוטיפים השונים שלהן התגלו מאוחר יותר. אולם, עד היום טרם פוענחו דרכים אלה במלואן, ולפני החוקרים עומדות שאלות רבות המצפות עדיין לפתרון. עם זאת ראוי להדגיש, כי הממצאים הראשונים המשמשים עד היום בסיס לתורת התורשה (הגנטיקה), הם פרי מחקרים שערך במאה ה-19 גרגור יוהן מנדל, שנחשב לאבי תורת התורשה. מנדל פרסם את ממצאיו בשנת 1865 - 88 שנים לפני פרסום מבנהו של הדנ"א! בעזרת מחקריו הצליח מנדל להסביר, כיצד ניתן להבין הורשת פנוטיפים שונים של תכונות, ומהי החוקיות שניתן לגלות בהופעתם במהלך הדורות. מעניין לדעת מנדל גדל באזור חקלאי של מוראביה (חבל ארץ, שבעבר היה שייך לצ'כוסלובקיה). בגיל 25 התקבל מנדל למנזר, ומאוחר יותר למד מתמטיקה וביולוגיה באוניברסיטה של וינה. עם סיום לימודיו שימש ככומר וכמורה בבית-ספר תיכון. באותן שנים שבהן חי במנזר גידל מנדל, בין היתר, צמחי אפונת גינה בחצר המנזר ובעיקר בצמח זה ערך ניסויים בתורשה. בניסויים אלה גילה מנדל עקרונות חשובים בתורת התורשה, שעליהם מתבססת תורת התורשה החדישה. מעניין לציין, שממצאיו ומסקנותיו של מנדל, שאותם הוא פרסם בשנת 1865 במאמר שכתב (שם המאמר: "ניסויים בצמחי כלאיים"), לא עוררו עניין אצל בני דורו. רק כעבור 35 שנה, בשנת 1900, זכתה תורתו של מנדל להכרה מחודשת ונרחבת, ומאז הוא נחשב ליוצרה של תורת התורשה המדעית. לכן, מקובל לראות את תחילתה של תורת התורשה החדישה בראשית המאה הזאת. גרגור יוהן מנדל (1822-1884)
|
|