|
|
صفحة: 114
מבט על הנושא 'ממדינת מקדש לע ַ ם הספר' בשלטון רומא סמוך לכיבוש ירושלים על ידי הצבא הרומי חּולל בית המקדש כאשר פומפיוס נכנס לקודש הקודשים 63 ( לפסה"נ . ) עם זאת רומא הכירה בחוקי האבות כחוקת יהודה , ובמעמדו המיוחד של הכוהן הגדול . פעולות אלה משקפות את היחס הדו-ערכי שגילו קיסרי רומא ומפקדי הצבא הרומי כלפי יהודה . יחס דו-ערכי מתגלה גם בימי מלכותו של הורדוס שהיה מלך בחסות רומא 4-37 ( לפסה"נ . ) בצד שיפוץ בית המקדש והרחבת הר הבית , ביקש הורדוס לפתח את ירושלים כמרכז תרבותי הלניסטי . הורדוס כיבד את קדושת בית המקדש , וכשהסתיימה בנייתו לא נכנס לבית המקדש על מנת לא לחללו . אולם בע ֲ רֹוב ימיו הציב בשער בית המקדש פסל של נשר הזהב - שהיה סמלה של האימפריה הרומית . יחס דו-ערכי מתגלה גם ביחסו של הורדוס אל הכהונה הגדולה : הורדוס שינה את סדר הירושה המסורתי של הכהונה הגדולה , ומינה כוהנים גדולים מן התפוצות ) בבל ומצרים ( ולא ממשפחת הכהונה הגדולה המסורתית . הוא הפסיק באופן שרירותי את תקופת הכהונה של הכוהן הגדול עוד בחייו . הורדוס יצר תקדים כאשר נטל את הפיקוח על בגדי הכוהן הגדול . פעולה זאת אפשרה לו להתערב בפולחן הדתי . כשנהפכה יהודה לפרובינקיה רומית 6 ( לסה"נ ( התערער מעמדה עוד יותר . הנציב פיקח על החיים הדתיים והייתה לו הסמכות למנות כוהנים גדולים או להדיחם . בידיו הופקדו בגדי הכוהן הגדול והוא מסר אותם לכוהנים הגדולים רק בימי החג . בכך השפיע על עבודת המקדש . פעולות הנציבים הרומיים הגבירו בקרב היהודים את התחושה כי אין ביטחון לקיום דתם ופולחנם תחת השלטון הרומי . הסמכויות שהנציבים נטלו לעצמם , למנות כוהנים גדולים ולהחליפם בתדירות גבוהה , פגעו ברגשות הדתיים של היהודים . הנציבים פעלו מתוך שיקולים כלכליים ופוליטיים : מכירת הכהונה הגדולה שימשה מקור הכנסה לנציבים , וביטאה רצון להטיל את מרותם על היהודים על ידי פיקוח ושליטה בבית המקדש ובאוצרותיו . חורבן בית המקדש השני , המיוחס על פי המסורת היהודית ליום ט' באב ) שנת 70 לסה"נ , ) מסמל את קצּה ָ של תקופה בת כ600- שנים מאז ימי שיבת ציון , תקופה שבה הייתה יהודה מדינת מקדש . בפעולות השיקום שנערכו ביבנה לאחר החורבן היה ניסיון להמשיך לקיים את הפולחן הדתי ללא מקדש . כן היה ניסיון להרחיב את עבודת האל שהתקיימה במקדש אל המרכזים החדשים ולשנות אותה בהתאם לתנאים החדשים - כזכר למקדש וכזכר לחורבן . מטרת השינויים הייתה לטפח את זכר המקדש , לש ַ מר מסורות שהתקיימו בו , ולחזק את התקווה כי ייבנה מחדש במהרה . מרד בר כוכבא 135-132 ( לסה"נ ( ותוצאותיו הפסיקו את ניסיונות היהודים להתעמת עם רומא . לאחר המרד החלה תקופה של השלמה עם העובדה שיהודה כפופה לרומא . במקום מעמד הכוהנים ובראשם הכוהן הגדול שעמד בראש העם , הלכה והתפתחה שכבת הנהגה חדשה - שכבת החכמים - שהעמידה ּו ַ מרכז את לימוד התורה והוראתה . חתימת המשנה ביטאה את המעבר ממדינת מקדש לע ַ ם הספר . המשנה שימשה בסיס ללימוד הלכה ולפסיקת הלכה , והוענקה לה הסמכות שהייתה לתורה שבכתב . העם היהודי נהפך לעם שבמרכז חייו עמדה ההלכה הכתובה שעיצבה את החיים היהודיים בכל מקום וללא מקדש . על בסיס המשנה חוברה במהלך הדורות ספרות רבנית ענפה .
|
|