|
|
صفحة: 108
בימי רבי יהודה הנשיא מקורות סמכותו של רבי יהודה כנשיא את מקומו של רבן שמעון בן גמליאל בהנהגה ירש רבי יהודה הנשיא שכיהן בתפקיד נשיא כ40- שנה 220-180 ( לסה"נ בערך . ) רבי יהודה הנשיא מכונה במקורות " רבי , " או "ַ ר בֵ נּו הקדוש , " כינויים המעידים על ההערצה שרבים רחשו לו . סמכותו של רבי יהודה כמנהיג נבעה מגורמים שונים : קשריו עם הקיסרים הרומיים , ייחוסו המשפחתי , עושרו , למדנ ּ ותֹו ואישיותו . בתקופת נשיאותו של רבי , שהייתה בעיקר בימי שלטון הקיסרים הס ֶ ו ֶ וריים , שררו יחסים טובים בינו לבין השליטים ברומא . ייתכן כי תרמה לכך אישיותו , וייתכן כי עושרו הקל על קשריו עם השלטון הרומי ונציגיו , שביססו את שלטונם על הידוק קשריהם עם השכבות העשירות בעם . על פי המקורות היו ברשות רבי יהודה הנשיא אדמות רבות . חלק מן האדמות היו נכסי משפחה , וחלק אחר - אדמות שקיבל בחכירה או באריסּות מן השלטון הרומי . לדוגמה , רבי יהודה הנשיא קיבל מן השלטון הרומי את אדמות בית שערים , וקבע את מקום מושבו שם עם בית מדרשו ותלמידיו . לרבי היו גם מטעי אפרסמון , פרי שבדרך כלל לקיסר היה מונוּפול עליו . רכושו של רבי כלל גם ע ֶ דֵרי בקר וספינות . בשנות ּ בַצ ֹ ֶרת חילק תבואה לנזקקים ואף דאג לצורכיהם של תלמידי חכמים . כנראה בזכות עושרו וקשריו ההדוקים עם השלטון הרומי , גם יהודים עשירים מע ָ ֵרי הגליל המרכזיות כמו ציפורי וטבריה קיבלו את סמכותו של רבי יהודה הנשיא וביקשו את עצתו בשאלות השנויות במחלוקת . רבי גם הרבה לסייר ביישובים היהודיים , קטנים כגדולים , ולהיפגש עם התושבים . הקשר שיצר עם הציבור היהודי תרם גם כן לחיזוק סמכותו . המעבר של רבי יהודה הנשיא מבית שערים לציפורי מעיד על הקשרים ההדוקים שנרקמו בינו לבין השכבות העשירות בעיר . ציפורי הייתה עיר מרכזית בגליל במעמד של פוליס . היה לה מעמד מיוחד אצל הרומאים כי לא השתתפה במרד הגדול , והנהגתה היהודית התנגדה למרד . לפי המסורת התלמודית רבי יהודה הנשיא חלה , ולכן עבר לציפורי ששוכנת במקום גבוה וידועה באוויר הנעים שבה . אבל כנראה המעבר לציפורי מלמד על הרחבת סמכויותיו כנשיא . הימצאותו של רבי יהודה הנשיא בציפורי חיזקה את קשרי העיר עם רומא . בעקבות המעבר שלו לציפורי התחזק היישוב היהודי בעיר - עברו אליה תלמידי חכמים רבים והקימו בה בתי מדרש ובתי כנסת . רבי יהודה הנשיא הצליח לגבש את תפקיד הנשיא כמנהיג הפוליטי והדתי של העם , ומנהיגותו הוכרה גם על ידי הציבור היהודי וגם על ידי השלטון הרומי . יוקרתו כנשיא וגילויי ההערצה כלפיו היו כה רבים , עד כי היו מי שטענו שמוצאו מבית המלוכה - בית דוד , והיו גם מי שראו בימי נשיאותו של רבי את ראשית הגאולה . עם זאת היו חכמים שהעזו לבקר אותו . הם התנגדו למעמדו הרם וחלקם לא ראו בעין יפה את העושר הראוותני שאפיין את חצרו . אישיותו של רבי יהודה הנשיא רבי , הבכור לאביו , נולד לפי מסורת האגדה בימי הׁשמ ָ ד של הדרינוס . נראה שבצעירותו לא התחנך אצל אביו רבן שמעון בן גמליאל ) שהתחבא מפני הגזרות . ) כנראה התחנך באּושה בקרבת גדולי החכמים שלמדו תורה והמשיכו את המסורת של יבנה . את השכלתו בתורה רכש בבתי מדרש של כמה חכמים : אצל תלמידי רבי עקיבא , ומאוחר יותר אצל רבן שמעון בן גמליאל אביו , ורבי יהושע בן ק ֹ ְרח ָ ה . הלימוד בבתי מדרש של חכמים רבים סייע לו לפתח את היכולת לבחור ולמזג בין שיטות של פסיקת הלכה שהיו נהוגות בבתי המדרש השונים . רבי רכש את היכולת להכריע ולהתפשר , ואת היכולת לדחות יסודות או לצרף יסודות ממסורות שונות . כנראה לימודיו בבתי מדרש של חכמים רבים השפיעו על יחסו ההוגן לחכמים , אולם מידת הוותרנות לא אפיינה אותו במה שקשור לתפקידו כנשיא . ]…[ הקיסרים הס ֶ ו ֶ וריים - שושלת שמנתה 5 קיסרים ושלטה בין השנים 235-193 לסה"נ . תקופת הקיסרים הסווריים הייתה תקופה של שלטון ריכוזי , שבה פחתה יותר ויותר השפעת הסנט על ניהול ענייני האימפריה . בתקופתם החל תהליך של חלוקת הפרובינקיות ליחידות מנהליות קטנות יותר כנראה מתוך כוונה למנוע ריכוז כוח צבאי גדול בידי הנציבים . בתקופה זו החל כינוס החוק הרומי והתרחבה הענקת האזרחות לתושבי הפרובינקיות . תקופת הקיסרים הסווריים הייתה תקופה של שגשוג כלכלי . חכירה - העברת זכות הבעלות על האדמות או השימוש בהן לתקופה מסוימת בתמורה לתשלומים כספיים . אפרסמון - פרי שגדל באזור יריחו , באזור ים המלח , ובאזור בית שאן , וממנו הפיקו בשמים ותרופות שיוחסו להן סג ּ ולֹות מרּפא ומחירם היה גבוה . האפרסמון של אותה תקופה שונה מהאפרסמון של ימינו .
|
|