|
|
صفحة: 106
אם יאמיר מחיר המזונות . חכמי אושה הרבו לציין את מרכזיותה של ארץ ישראל ואת מעלותיה . לדוגמה , הם ציינו כי " ישיבת ארץ ישראל ׁשְ קּולה כנגד כל המצוות" ) תוספתא , עבודה זרה , ד , ג . ) ה . ביסוס סמכות ההנהגה של חכמי ארץ ישראל - היישוב היהודי בארץ ישראל התמעט בעקבות תוצאות מרד בר כוכבא , ואילו המרכז היהודי בבבל התבסס . חכמים מארץ ישראל ירדו לבבל כדי ללמוד וללמד בה תורה . היו חכמים כמו רבי חנניה ורבי יהודה בן ּבתיָרה ְ , שהשתקעו בבבל והקימו שם ישיבות . המצב המדיני והכלכלי בבבל היה נוח ליהודים , והקהילה היהודית שם הלכה וגדלה . בעקבות זאת חששו היהודים בארץ ישראל כי סמכות ההנהגה של העם היהודי תילקח מחכמי ארץ ישראל ותועבר לחכמי בבל . ויכוח נוקב בין ארץ ישראל לבבל התנהל על נושא לוח השנה . בימי בית המקדש השני , ומאוחר יותר ביבנה , קבעו חכמים בארץ ישראל את לוח השנה היהודי על ידי קידוש החודשים ועי ּ ּור השנים , והודיעו על כך לכל קהילות ישראל . סמכות זאת ביטאה את מעמדה הייחודי של ההנהגה בארץ ישראל כמנהיגת העם היהודי כולו . לאחר מרד בר כוכבא ביקש רבי חנניה לעּב ֵ ר את השנה בבבל . חכמי ארץ ישראל הגיבו בחריפות ושלחו משלחת לבבל על מנת להזהיר את רבי חנניה ואת חכמי בבל מפני המעשה . המשלחת הבהירה לחכמי בבל כי ההנהגה השתקמה בגליל , וכי עיבור השנה בבבל משמעו פרישה מעם ישראל והקמת דת חדשה . התגובה החריפה של החכמים גרמה לרבי חנניה לבטל את החלטתו , וקביעת לוח השנה הוחזרה לידי החכמים במרכז בגליל . ההחזרה של קביעת לוח השנה לחכמי הגליל חיזקה את סמכותה של ההנהגה בארץ ישראל בקרב קהילות היהודים בתפוצות . גם עלייתם של חכמים מבבל לארץ ישראל , ובהם רבי נתן הבבלי שכיהן ּכאב בית דין באושה , חיזקה את סמכותה של ההנהגה הארצישראלית בעולם היהודי . עליית חכמים לארץ ישראל אף הידקה את הקשרים בין ארץ ישראל לבבל . מנהיגים לאחר החורבן • רבן יוחנן בן זכאי , יבנה 80-70 - לסה"נ . • רבן גמליאל , יבנה 80 - ) או 115 - ) 85 לסה"נ . • רבן שמעון בן גמליאל , אושה 180-150 - לסה"נ . • רבי יהודה הנשיא , בית שערים , ציפורי 220-180 - לסה"נ . מרכזיותה של ארץ ישראל א . מעשה בתלמיד אחד של רבי שמעון בר יוחאי שהלך להודו וחזר עשיר . כאשר בא אצל רבי שמעון בר יוחאי , והיו התלמידים רואים את הֶרווח שהרוויח , והיו מצ ְ ֵ רין על עצמן ) מצטערים , ) מה עשה רבי שמעון ? נטל את תלמידיו ויצא עימהם לבקעה זאת , ואמר לבקעה : בקעה , בקעה , ה ִ תמ ַ לא ְ י ִ דינרי זהב , ונתמלאה ; אמר לתלמידיו : כל אחד ואחד יטֹול חלקו , כל מה שאתם מבקשים , אלא ה ֱ ּוו יודעין )ְ דעּו ( שכל מי שהוא נוטל , מתן של עולם הבא הוא נוטל ; כיוון שראו כך , התחילו אומרים : ' כי שמחני ה' בפועליך במעשי ידיך א ֲ ַרנ ֵ ן . ' ) מדרש תהלים , מהדורת בובר - תהלים צב , ) . 5 ב . יׁשדעה ) יימצא ָ ( אדם בארץ ישראל , ואפילו בעיר שר ּ ּבה גויים , ולא בחּוצ ָ ה לארץ ואפילו בעיר שכולה ישראל , מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצוות שבתורה , וכל הקבור בארץ ישראל , כאילו קבור תחת המזבח . ) תוספתא , מסכת עבודה זרה , ד , ג ) . ג . רבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכין לנציבין ) יישוב בבבל ( אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה והגיעו לציידן ) צידון ( וזכרו את ארץ ישראל , זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה ' וירשתם אותה וישבתם בה ... ' ) דברים יא , ) 13 אמרו : ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה . חזרו ובאו להם לארץ ישראל . ) ספֵרי דברים , פיס' פ ) . ' 1 באילו דרכים פעלו חכמים נגד הירידה מארץ ישראל ? 2 על פי המקורות , כיצד תופסים חכמים את מרכזיותה של ארץ ישראל ? רבן שמעון בן גמליאל מחזק את מוסד הנשיאות בשנים 180-150 לסה"נ בערך עמד בראש המרכז באושה רבן שמעון בן גמליאל ) בנו של רבן גמליאל מיבנה . ) אמנם רבן שמעון בן גמליאל נעדר מהשלבים הראשונים של ייסוד המרכז בגליל , אבל בתקופת נשיאותו נטל חלק בעיצוב המרכז ובחיזוק מעמדו . לרבן שמעון בן גמליאל מייחסים את הגדרת מעמדו של מוסד הנשיאות ואת דירוג התפקידים בבית המדרש : בראש - נשיא , השני מתחתיו - אב בית דין , והשלישי - חכם . החכמים התנגדו לצעד זה , ולכן רבי נתן - אב בית הדין , ורבי מאיר - החכם ניסו להדיח את רבן שמעון בן גמליאל מתפקיד הנשיא . בתגובה ביקש רבן שמעון בן גמליאל לסלקם מבית המדרש . בהשפעת מעשי תיווך של חכמים נמנע עימות חריף .
|
|