ביתר - מרד וציפיות משיחיות

صفحة: 96

ביתר - מרד וציפיות משיחיות תסיסה והתנגדות לשלטון הרומי חכמי יבנה ביקשו לשקם את החיים הדתיים והלאומיים ביהודה ללא מקדש , ולהשלים עם עול השלטון הרומי . אולם בעם פעלו קבוצות שלא השלימו עם חורבן המקדש ועם הכניעה לשלטון הרומי . קבוצות אלה קיוו לבנות את בית המקדש מחדש ולהסיר מעליהן את עול השלטון הרומי . חוקרים סבורים כי מגמות אלה רווחו בעיקר בקרב הכוהנים , שכאמור , עם חורבן המקדש ניטלו מהם תפקידיהם ונפגע מעמדם החברתי והכלכלי . אווירה של תסיסה נגד השלטון הרומי שררה גם בקרב הקהילות היהודיות בתפוצות . בין השנים 117-115 לסה"נ פרץ מרד התפ ּ וצֹות - שכלל מרידות של יהודים נגד השלטון הרומי במצרים , בלוב , בקיִרני , בקפריסין ובמסופוטמיה . מרד התפוצות ביטא את השאיפה החזקה לביטול השעבוד לרומא ואת המתח ששרר בין היהודים לאוכלוסייה הלא יהודית בעיקר בערים ההלניסטיות . גם בארץ ישראל כנראה פרצו מהומות באותו זמן , אך ההיקף שלהן היה קטן . במקורות היהודיים מכונות המהומות האלה "ּ ּולמּוס קיטֹוס" על שם המצביא הרומי לוסיוס קו ִ ייטֹוס שנשלח לדּכאן . בנוסף לכך יש עדויות בספרות חז"ל כי בתקופה זאת קרו בארץ ישראל מעשי אלימות - גניבה , שוד , ואפילו מעשי רצח , ש ּ ּוונּו ְ גם נגד נציגי השלטון הרומי וגם נגד תומכיו מקרב היהודים . בעקבות מעשי האלימות נאלצו הרומאים לתגּב ֵ ר את כוחותיהם ביהודה , וכבר משנת 117 לסה"נ חנה ביהודה לגיון רומי נוסף . הרומאים החלו לשפר את מערכת הדרכים באזור , כנראה כדי שיוכלו להעביר במהירות כוחות צבא ממקום למקום . אירועים אלה עודדו את אווירת ההתנגדות לשלטון רומא . גזרות של הקיסרים מעודדות מרד מדיניות הקיסרים הרומים פגעה בחיים הדתיים והלאומיים של היהודים . עניין זה בא לידי ביטוי בייחוד בשתי גזרות : א . הגזרה על המילה - כבר בימי הקיסר דֹומיטינוס , שכיהן בשנים 96-81 לסה"נ , הטילה הקיסרות הרומית איסור על עיקור וסירּוס . המילה נתפסה על ידי הרומאים כסירוס , אבל הם הכירו כנראה במנהגים המיוחדים ליהודים , ולכן האיסור לא חל עליהם . מניחים כי הקיסר הד ִ רי ַ נֹוס , שכיהן אחרי דומיטינוס , שינה את המדיניות הרומית וכלל גם את המילה במסגרת הסירוס כנראה מתוך כוונה לפגוע ביהודים . יש חוקרים הטוענים , כי הדרינוס הטיל על היהודים את גזרת הסירוס בגלל נטיותיו ההלניסטיות ורצונו לטשטש את אופייה היהודי של ארץ ישראל . מכיוון שאין צו קיסִרי המורה על גזרת המילה , חוקרים מניחים כי גזרה זו הוטלה כנראה סמוך לשנת 130 או 131 לסה"נ , הזמן שבו ביקר הדרינוס בארץ ישראל . ב . הפיכת ירושלים לעיר אלילית - הדרינוס תכנן להקים עיר אלילית חדשה במקום ירושלים , ששמה יהיה איליה ָ ק ּפִ יטֹולינה , ולבנות בה מקדש חדש לי ּ ִריטר . ההיסטוריון הרומי בן התקופה קס ְ יּוס דיֹו טען כי תכניתו של הדרינוס הייתה הסיבה למרד בר כוכבא שהחל בשנת 132 לסה"נ . אולם מקורות נוצריים מאוחרים יותר טוענים כי הקמת איליה ק ּ פיטּולינה הייתה תוצאה של המרד - רק לאחר שהמרד הסתיים רצו הרומאים להעניש את היהודים ובנו את איליה קפיטולינה . רוב החוקרים נוטים לקבל את גרסתו של קסיוס דיֹו . קסיוס דיו כתב את דבריו סמוך למאורעות וכפקיד באימפריה הייתה לו גישה למקורות מידע . הדרי ַ נוס - קיסר רומא בשנים 138-117 לסה"נ . חיזק את האימפריה הרומית , עיצב מחדש את גבולותיה , והרבה לנסוע ברחבי האימפריה . בארץ ישראל שהה בערך בשנים 131-130 לסה"נ . נודע במפעלי הבנייה שיזם ברחבי האימפריה - מקדשים , אמות מים , כבישים , גשרים . בימי שלטונו פרץ בארץ ישראל מרד בר כוכבא . איליה ק ּ פיטֹולינה - מקור המילה 'איליה' בשמו של הקיסר איליוס הדרינוס . מקור המילה 'קפיטולינה' בשם יופיטר הקפיטוליני , אבי האלים הרומיים . הקפיטול - הוא שמה של הגבעה שעליה שכנו האלים הרומיים . קסיוס דיו 235-150 ( לסה"נ ( - היסטוריון רומי . מילא באימפריה הרומית תפקידים של סנטור וקונסול . כהיסטוריון פרסם סדרה של כ80- ספרים כתובים ביוונית על ההיסטוריה של רומא . רק חלק מן הספרים שרד , והם משמשים מקור מידע על מרד בר כוכבא . הקיסר הדרינוס , פסל ברונזה , המאה ה2- לסה"נ

السابق  |  التالي