יבנה - יהדות ללא מקדש

صفحة: 93

והבית השני המיוחסים לאותו תאריך . בנוסף לכך , התבסס יותר ויותר המנהג לעלות לירושלים ב-ט' באב ולהתאבל ש ָ ם בקריאת תפילות וקינות על חורבן בית המקדש . ג . התפילה - כבר בימי בית המקדש נהגו להתפלל בציבור בבית הכנסת . לפני החורבן חובת התפילה חלה רק בציבור , ואילו רבן גמליאל קבע את חובת התפילה גם ביחידּות . רבן גמליאל קבע נוסח קבוע ואחיד לתפילת שמונה עשרה . יש הממעיטים מפעילותו של רבן גמליאל וטוענים כי רק מיסד נוהג שהיה קיים כבר בימי בית המקדש השני . החוקרים סבורים שרבן גמליאל חייב להתפלל 3 פעמים ביום , ולכן לתפילות שחִרית ַ ומנחה נוספה גם תפילת ע ַ ְרב ִ ית . בימי רבן גמליאל ביבנה חוּברה " ברכת המינים . " זוהי למעשה קללה המצויה בתפילת שמונה עשרה . לדעת חלק מהחוקרים היא מכוונת אל כל הנוצרים , ולדעת אחרים היא מכוונת אל יהודים-נוצרים . היהודים-הנוצרים האמינו במשיחיותו של ישּוע ַ ועם זאת ראו עצמם יהודים וקיימו את המצוות . הם ראו בחורבן בית המקדש אות להתגשמות נבואותיו של ישוע ולמשיחיותו , וטענו כי הם מייצגים את היהדות האמיתית . היהודים-הנוצרים נהגו להתפלל עם היהודים בבתי הכנסת ולא במקומות תפילה מיוחדים להם . כדי להרחיקם ולמנוע מהם להשפיע על הציבור היהודי , חוּברה " ברכת המינים . " ברכה זאת מעידה כי רבן גמליאל וחכמי יבנה היו מודעים לצורך לגבש את העם נֹוכח משבר החורבן . הם הכירו בסכנה שאיימה על אחדות העם בשל קיומן של ּכתּבת בתוכו , וביקשו להגדיר את גבולות השייכּות לעם היהודי . היהודים-הנוצרים ראו עצמם חלק מהעם היהודי ולכן חכמים ביקשו להרחיקם . ההיסטוריון ג' אלון מדגיש כי ביטול הנצרות היהודית על ידי בית הדין של רבן גמליאל הביא להכרעה היסטורית . מעריכים כי בתקופת נשיאותו של רבן גמליאל תיקנו חכמי יבנה תקנה האוסרת מכירת קרקעות ובתים לנוכרים . זוהי תקנה שיש לה משמעות כלכלית-לאומית . כנראה היא תוקנה כדי למנוע מהיישוב הנוכרי בארץ ישראל להתחזק , ולאפש ֵ ר קיומן של מצוות התלויות בארץ - כגון שנת שמיטה , מתן תרומות ומעשרות . באמצעות התקנה הזאת ביקשו חכמים לבטא את המשך הזיקה של העם לארץ ישראל למרות החורבן וביטול הריבונות המדינית . מתיחות בין רבן גמליאל לבין חכמים רבן גמליאל ביקש ללכד את העם סביב הנהגה מרכזית שתשמור על אחידות ההלכה , ולא לאפש ֵ ר קיום של זרמים שונים . לכן הוא נהג בתקיפות רבה נגד חכמים שלא קיבלו את דעתו . גישתו עוררה מחלוקות קשות בינו לבין חכמים , והוא העניש חכמים שחלקו עליו . דוגמאות : תפילת שמונה עשרה - תפילה הכוללת 18 ברכות , ונאמרת 3 פעמים ביום חול : בשחרית , במנחה ובערבית . התפילה נאמרת בעמידה , ולכן נקראת גם : 'תפילת עמידה . ' לתפילת שמונה עשרה נוספה הברכה ה , 19- ברכת המינים , אך ש ֵ ם התפילה לא שּונה ) ראו גם 'ברכת המינים . ) ' ברכת המינים - בגרסאות קדומות של ברכת המינים שנמצאו בגניזה בקהיר התגלו כמה נוסחים לברכה זו שחוברו בארץ ישראל . על פי נוסח אחד : "למשומדים אל תהי תקווה אם לא ישובו לתורתך , הנוצרים והמינים כרגע יאבדו , יימחּו מספרי החיים ועם צדיקים אל ייּכתבּו . " בנוסח אחר שהשתמר ישנה התייחסות גם אל השלטון הרומי : " למשומדים אל תהי תקווה ומלכות זדון מהָרה תעקר ָ בימינו . והנוצרים והמינים כרגע יאבדו יימחּו מספרי החיים ועם צדיקים אל ייּכתבּו . " בנוסחים הקיימים כיום נוסח הברכה הוא "ולמלשינים אל תהי תקווה . " ... ברכת המינים נוספה לתפילת שמונה עשרה ) ראו גם 'תפילת שמונה עשרה . ) ' החכמים בבני ברק , הגדה מאוירת ומועתקת בידי יוסף לייפניק , אלטונה , 1740 החכמים , בני דורו של רבן גמליאל , מסובים בבני ברק " ומספרים ביציאת מצרים . " בני ברק של אותה תקופה שכנה באזור צומת מס ּ ּבים ומכאן שמו של הצומת .

السابق  |  التالي