|
|
صفحة: 71
מבט על הנושא 'ממדינת מקדש לע ַ ם הספר' בשלטון הממלכות ההלניסטיות היהודים תושבי יּודיאה נחשבו על ידי המלכים ההלניסטים לאתנֹוס - עם שמרכזו היה סביב המקדש בירושלים והוא ניהל את חייו על פי חוקתו שהתבססה על “ חוקי האבות" שלו - כלומר , חוקי התורה . בתקופה ההלניסטית היה בית המקדש מרכז הפולחן הדתי של האוכלוסייה היהודית . קיומו של מקדש מיוחד ליהודים כאתנֹוס היה נוהג מקובל בממלכות ההלניסטיות . בדומה לבית המקדש היו לעוד עמים בממלכות ההלניסטיות , כמו המצרים והבבלים , מקדשים עתיקים משלהם . בית המקדש בירושלים , כמו מקדשים אחרים בעולם העתיק , היה גם מוסד כלכלי - נשמרו בו תרומות של יהודים ודמי מחצית השקל . מכיוון שנחשב למקום בטוח , הפקידו בו כספים וחפצים בעלי ערך . שליטי בית סלווקוס , שנקלעו לקשיים כלכליים , ניסו לשדוד את אוצר בית המקדש . כך נהגו סלווקוס ה4- ואנטיוכוס ה4- אפיפנס . יהודה הייתה מדינת מקדש ולכוהן הגדול היה מעמד חשוב בעיני המלכים ההלניסטים . הם הכירו בו כראש האומה - מנהיג דתי ומנהיג מדיני . כמנהיג דתי ניהל הכוהן הגדול את הפולחן בבית המקדש , וכמנהיג מדיני היה אחראי לגביית המסים והעברתם לשלטון , ואף לביטחון ירושלים ולאספקת מים לעיר . מעמדו המדיני של הכוהן הגדול החל להתערער בהשפעת הסכסוך שפרץ בין בית תלמי לבית סלווקוס על השליטה על ארץ ישראל . המלך תלמי ה3- נטל את גביית המסים מן הכוהן הגדול חוניו ה , 2- ומסר אותה ליוסף בן טוביה . התערערות מעמדו של הכוהן הגדול החריפה משעה שהמלכים מבית סלווקוס מינו אותו לתפקיד תמורת כסף . חוניו ה3- הודח ובמקומו התמנה יסון אחיו . תהליך זה נמשך כאשר יסון הודח ובמקומו התמנה , תמורת כסף , מנלאֹוס - כוהן גדול מתייוון שלא היה מבית צדוק . משעה שמּונו הכוהנים הגדולים על ידי השליטים הסלווקים , הם נהפכו לפקידים שמ ּ ונּו על ידי השלטון הזר וביצעו את מדיניותו , ולא היו עוד מנהיגים שייצגו את יהודה האוטונומית לפני השלטון . מעמדו המדיני של הכוהן הגדול החל להתערער בהשפעת הסכסוך שפרץ בין בית תלמי לבית סלווקוס על השליטה על ארץ ישראל . המלך תלמי ה3- נטל את גביית המסים מן הכוהן הגדול חוניו ה , 2- ומסר אותה ליוסף בן טוביה . המושבה הצבאית שהוקמה במצודת החקרה בפקודת אנטיוכוס ה4- אפיפנס , פגעה בצביונה ִ של ירושלים כעיר מקדש יהודית והיא דמתה יותר ויותר לעיר נוכרית . במסגרת הגזרות של אנטיוכוס ה4- אפיפנס נהפך בית המקדש למקדש האל זאּוס . בעקבות הקמת הפוליס אנטיוכיה בירושלים 175 ( לפסה"נ , ) עבודת בית המקדש המשיכה להתקיים , אך מרכז החיים היהודיים עבר מן המקדש אל מוסדות הפוליס . גם כוהנים השתתפו בתהליך זה ונטו להעדיף את הצפייה במשחקים בגימנסיון על פני עבודת בית המקדש . הכוהנים הגדולים יסון ומנלאוס ביקשו להפוך את ירושלים עיר המקדש למע ֵ ין פוליס יוונית , ולשלב בה יסודות מן התרבות ההלניסטית . אבל הם נמנעו מלהפוך את בית המקדש עצמו למקדש הלניסטי . הם נהגו בדומה לכוהני דת אחרים במזרח ההלניסטי שהיו מוכנים לשלב יסודות מן הדת היוונית בפולחן המקומי שלהם , אך הקפידו על עליונּות דתותיהם והשתדלו לקיים את מנהגיהם ומסורותיהם . שמות הכוהנים הגדולים ביטאו אף הם את ההשתלבות בעולם ההלניסטי : יסון הוא ישּוע ַ , אלקימּוס הוא כנראה אליקים . פעולותיו של מנלאוס ביטאו את השתלבות הכהונה הגדולה בעולם הערכים של התרבות ההלניסטית . מעמד הכוהנים בבית המקדש השתנה בהנהגת בית חשמונאי . שינוי זה החל בימי יונתן 152 ( לפסה"נ ( כאשר בני משפחת חשמונאי החלו לכהן ככוהנים גדולים בנוסף לתפקידיהם הצבאיים והמדיניים . בית חשמונאי התפתח לשושלת שבה השלטון עבר בירושה תוך מיזוג תפקידים בין הסמכות הדתית לסמכות הפוליטית .
|
|