|
|
صفحة: 69
האיסיים רכשו רק מה שנדרש לצורך הקיום שלהם , וכל רכושם היה משותף . הם עסקו בעיקר בחקלאות וגם במלאכה . העיסוק במסחר נחשב בעיניהם ביטוי לתאוות ּבצע ֶ . סדר יומם של האיסיים היה קפדני ודקדקני וכלל תפילות , טבילות לצורך היטהרּות , ארוחות משותפות ועבודה . חלק מתפיסותיהם של האיסיים היו דומות לאלה של הפרושים , וחלקן - לאלה של הצדוקים . כמו הפרושים , האמינו האיסיים בהשגחה אלוהית , אך בניגוד לפרושים , הם האמינו בגזרה הקדומה וסברו כי לאדם אין בחירה חופשית . הפער בין האיסיים לבין העם גדל יותר ויותר לאחר שאימצו לוח שנה שהתבסס על מערכת השמש ולפיו חגגו את החגים . זאת בניגוד לשאר העם ששמר על לוח השנה על פי מֹולד הלבנה . ה ּ כתֹות ומנהיגי בית חשמונאי . בימי יוחנן הורקנוס נוצר קרע בין חכמי ה ּפְ רּושים - ההנהגה הדתית של העם , לבין בית חשמונאי . על פי המקורות בסוף ימיו התקרב יוחנן הורקנוס אל הצדוקים , מעשה שהמחיש את הקרע בין החשמונאים לפרושים . הסיבה לקרע הייתה כנראה רצונו של יוחנן הורקנוס לחזק את מעמדו כשליט יחיד , ובדומה למלכים ההלניסטים - להרחיב את סמכויותיו וליטול לעצמו גם סמכויות חקיקה ושיפוט . בנטילת סמכויות אלה חרג הורקנוס מן הסמכויות שהעניקה אספת העם לאביו שמעון . משערים כי המלחמות להרחבת הגבולות שניהל יוחנן הורקנוס באמצעות צבא שכיר , כפי שנהגו שליטי הממלכות ההלניסטיות - עוררו גם הן את התנגדות הפרושים . הקרע בין מנהיגי הפרושים לבית חשמונאי החמיר בימי אלכסנדר ינאי . הסיבה לכך טמונה כנראה בהתגברות תהליכי ההלניזציה של הנהגת בית חשמונאי . התנהלות ממלכתו של ינאי לא התאימה לציפיות שהיו לּפ ְ רושים ממדינה יהודית . לדעתם , הממלכה הייתה צריכה להתנהל על פי חוקי התורה ואילו חצרו של ינאי דמתה לחצר הלניסטית יותר מאשר לחצר של מלך יהודי . הפרושים אף סופה של תקופה - רומא כובשת את המדינה החשמונאית לאחר מות המלכה שלומציון אלכסנדרה 67 ( לפסה"נ ( החל סכסוך על ירושת השלטון בין בניה , הורקנוס ה2- ואריסטובולוס ה . 2- היורש של שלומציון היה בנה הבכור , הורקנוס . אריסטובולוס התנגד בכוח להורשת השלטון לאחיו , ועל רקע זה פרצה מלחמה ביניהם . כאשר הגיע המצביא הרומי פומפיוס לסוריה , פנו אליו שני האחים כדי שיכריע בסכסוך ביניהם . פומפיוס כבש את יהודה בשנת 63 לפסה"נ . חוקרים טוענים כי כיבוש מדינת החשמונאים על ידי רומא היה בלתי נמנע ואינו קשור בריב האחים . ריב האחים אמנם החליש את היכולת של יהודה לנהל משא ומתן מדיני עם רומא , אבל גם במצב של אחדות - לא הייתה ליהודה אפשרות לעמוד בפני הכובש הרומי שכבר שלט בסוריה באותה העת . לא השלימו עם מעשהו של אלכסנדר ינאי , שהכתיר עצמו למלך ונטל סמכויות חקיקה ושיפוט . יש חוקרים הסבורים כי ה ּפְ רּושים התנגדו לריכוז התפקיד הדתי - הכוהן הגדול , והתפקיד המדיני - המלך , בידי אדם אחד , כפי שעשה אלכסנדר ינאי . יש המשערים כי מלחמת האחים ביהודה , שהחלה בשנת 88 לפסה"נ ונמשכה כ6- שנים - הייתה ביטוי לקרע הזה . אחרי תהפוכות במלחמה , בסופו של דבר ניצח אלכסנדר ינאי את הפרושים . הקרע בין בית חשמונאי לפרושים התמתן בימי המלֹוה שלומציון אלכסנדרה . ימי שלטונה היו ימים של שיתוף פעולה בין בית חשמונאי לבין הפרושים . שלומציון מסרה את הכהונה הגדולה להורקנוס ה , 2- בנה הבכור , ואת הפיקוד על הצבא - לאריסטובולוס ה , 2- בנה הצעיר . חלוקת הסמכויות בין הבנים אפשרה הפרדה בין הכהונה הגדולה לבין המלוכה , כפי שהיה נהוג לפני שלטון החשמונאים . אפשר להניח כי ההפרדה בין הכהונה למלוכה הייתה לשביעות רצונם של הפרושים . קטע ממגילת מלחמת בני אור בבני חושך , מערות קומראן , מדבר יהודה , המאה ה1- לסה"נ בקרב חברי כת מדבר יהודה רווחה תפיסה שקבעה כי העולם נחלק לבני האֹור - הטוב , ולבני החושך - הרע . הם ראו עצמם כבני אור - הצדיקים . המגילה מתארת את המלחמה שתתרחש בין שני המחנות באחרית הימים .
|
|