|
|
صفحة: 66
יהודה אריסטובולוס , בנו הבכור של יוחנן הורקנוס , ערך שינוי רב משמעות במעמד ההנהגה החשמונאית . בנוסף להיותו כוהן גדול , היה כנראה יהודה אריסטובולוס הראשון מבני בית חשמונאי שהכתיר עצמו למלך . מעשה זה היה מנוגד למסורת היהודית שקבעה כי מלך הוא רק מי שמוצאו מבית דוד . כמוהו נהג גם אחיו אלכסנדר ינאי , שהכתיר עצמו למלך והרחיב את סמכויותיו גם לתחומי החקיקה והשיפוט . במעשים אלה הפר ינאי את החלטת ֵ אספת העם מימי שמעון . יהודה אריסטובולוס ואלכסנדר ינאי ביקשו להידמות למלכים ההלניסטים , ואימצו את מאפייני השלטון המֹונְרכי שהיה מקובל אצלם . המלך ההלניסטי היה שליט מוחלט , וכך רצו לשלוט גם בניו של יוחנן הורקנוס . לאחר מות אלכסנדר ינאי עבר ניהול הממלכה לידי אשתו , ש ְ לֹומצ ִ יֹון אלּכסנדָרה , וגם היא כיהנה כמלכה . את הכהונה הגדולה היא מסרה להורקנוס ה , 2- בנה הבכור , ואת הפיקוד על הצבא - לאריסטובולוס ה , 2- בנה הצעיר . חלוקת הסמכויות בין הבנים אפשרה הפרדת רשויות בין הכהונה הגדולה לבין המלוכה . ממאבק להישגים דתיים ולאומיים לקבלת התרבות ההלניסטית יהודה המקבי הגיע להישגים דתיים ולאומיים חשובים עם טיהור המקדש וביטול הגזרות על הדת . עם ביטול הגזרות הוסרו הסיבות שגרמו לפרוץ המרד , ורבים מן המתנדבים לצבאו של יהודה החליטו לשוב לבתיהם . בימי יונתן הושג הישג דתי ולאומי בעקבות שינוי במעמדה של ירושלים . המלך דמטריוס ה1- העניק לירושלים מעמד של עיר מקלט וקדּושה . בתוקף מעמד זה קיבלו תושביה פטור ממסים ; שבתות , ראשי חודשים , והחגים של היהודים - הוכרו כימים מקודשים . הישגו הצבאי והדתי המרכזי של שמעון היה כיבוש החקרה 141 ( לפסה"נ . ) הכיבוש ביטא את סילוק סמל הריבונות הסלווקית מירושלים ואת טיהור העיר מטומאתם של יושבי החקרה . שמעון אף מונה על ידי אספת העם למנהיג דתי - הכוהן הגדול . המינוי הוענק לו ולבניו אחריו . בצד הישגים אלו ניכרו סממנים של קליטת תרבות יוונית ותרבות הלניסטית כבר בימי בניו של מתתיהו החשמונאי . אחד הגילויים לכך היה קביעת חגים לציון ניצחון צבאי , מנהג שָרווח בתרבות יוון . לדוגמה : יהודה ואנשיו גברו על ניקנֹור , מפקד הצבא הסלווקי . יום הניצחון על ניקנור , י"ג באדר בשנת 161 לפסה"נ , נקבע ביהודה כיום חג לדורות - יום ניקנור . גם יום כיבוש החקרה ב-כ"ג באייר בשנת 141 לפסה"נ - נקבע כיום חג לדורות . בימי בניו של שמעון גברה ובלטה ההשפעה ההלניסטית על שליטי בית חשמונאי . יוחנן הורקנוס אימץ לעצמו את השם ההלניסטי ה ֹ ְרקנֹוס . יוחנן , ויתר שליטי בית חשמונאי שהיו אחריו , נשאו שם כפול : הם הוסיפו לשמם העברי שם יווני . השם העברי נועד לציבור היהודי והביע הזדהות עם הדת והמסורת היהודית , ואילו הוספת השם היווני הביעה את הרצון להתקרב אל התרבות ההלניסטית . גם שמו של יהודה אריסטובולוס מבטא השפעה הלניסטית . הוא נשא שם כפול , והוסיף לשמו העברי - יהודה , את השם היווני - אריסטובולוס . על פי יוסף בן מתתיהו , המלך יהודה אריסטובולוס ה1- אף הוסיף לעצמו את הכינוי “ אוהב היוונים , " בהשפעת ההלניזם . שילוב סממנים הלניסטיים במדינה החשמונאית יצר מתיחות בין אלכסנדר ינאי לבין מנהיגי ה ּ פְר ּ ׁש ִ ים ) עמ' . ) 69 יש הטוענים כי ה ּפְ רּושים התנגדו להוספת התפקיד הדתי - הכוהן הגדול , לתפקיד המדיני - המלך . חוקרים אחרים מטבעות אלכסנדר ינאי ) שנות שלטונו : 76-103 לפסה"נ ( החל בימי אלכסנדר ינאי הכתובות על המטבעות היו בעברית וביוונית כאחד . אלכסנדר ינאי היה אף השליט החשמונאי הראשון שטבע על מטבעותיו את הכינוי 'מלך . ' עם זאת אין על המטבעות סמלים של יצורים חיים - בני אדם או בעלי חיים , או דמויות של אלים . לסמלים שעל המטבעות יש מסרים בין-לאומיים . העוגן ) מימין ( - משמעו כיבוש ערי החוף הנוכריות וסיפוחן לממלכת ינאי . המשמעות ההלניסטית של עוגן היא בדרך כלל הרצון לבטא איחולים להשגת היעד הנכון . כוכב מוקף בנזר מלכים ) משמאל ( - ככל שליט הלניסטי שא ַ ף גם ינאי לבטא את מלכותו על מטבעותיו . בניגוד למנהג המלכים הנוכרים , לא רצה ינאי להטביע את דיוקנו על מטבעותיו כדי לא להרגיז את בני עמו . הוא התנהג בדרך עקיפה ומרומזת והשתמש בכוכב כדי לייצג את המלך , ולהדגשת הרעיון הקיף אותו בנזר מלכים , כמו זה שעיטר את המלכים ההלניסטים .
|
|