מטבעות של יוחנן הורקנוס )שנות שלטונו: ‭104-134‬ לפסה"נ( הכתובות על מטבעותיו של יוחנן הורקנוס היו בשפה העברית בלבד. על המטבעות לא חקוקות דמויות. בהשפעת התרבות ההלניסטית מופיעים על המטבעות סמלים שלהם מסרים בין-לאומיים ובצִדם סמלים יהודיים. קרני שפע )מימין( - סמל הלניסטי המסמל את ברכת האדמה. קרן השפע היא קרן של חיה המשמשת מעין מְכָל שממנו בוקעים שיבולים, רימונים ואשכולות גפן. חוקר המטבעות י' משורר טוען, כי יש להניח שגם במטבעות החשמונאים מסמלת הקרן פריון, שפע ושגשוג. הצמדת שתי קרני שפע מחוברות בבסיס


صفحة: 65

מצבא מתנדבים לצבא שכירים יהודה המקבי ניהל את מלחמתו בעזרת צבא מתנדבים שכלל בעיקר איכרים . הלוחמים המתנדבים התגייסו על פי צורכי הלחימה , וכאשר הסתיימו הקרבות שבּו ָ מרביתם לכפריהם ולעבודת האדמה . יונתן קיבל היתר מדמטריוס ה1- לגייס צבא מקרב התושבים היהודים . דמטריוס ה1- נקט צעד זה כי ביקש את תמיכת יונתן נגד מתחרהו אלכסנדר ּב ַ לס . מעמדם של בני בית חשמונאי כמנהיגי יהודה אושר על ידי אספת העם שהתכנסה בימי שמעון 140 ( לפסה"נ . ) האספה הגדירה את סמכויותיו של שמעון , מינתה אותו למושל , לכוהן גדול ולראש הצבא . סמכויות אלה הוענקו גם ליורשיו של שמעון . הצבא בתקופה זו היה צבא בעל אופי לאומי - מפקדיו וחייליו היו יהודים . החל בתקופת שלטונו של יוחנן הורקנוס השתנה הרכב הצבא . יוחנן הורקנוס גייס גם צבא שכירים שנלחם בצד הצבא היהודי . ייתכן שהורקנוס ביקש לשפר את רמתו המקצועית של הצבא , אך היו שראו בכך ביטוי להשפעה הלניסטית כי גיוס צבא שכיר היה אופייני לממלכות ההלניסטיות . גיוס הצבא השכיר נמשך גם בימי אלכסנדר ינאי . הוצאות המלחמות ואחזקת הצבא השכיר חייבו הטלת מסים כבדים על העם , נטל שהכביד מאוד על האיכרים והגביר את הנתק בין הצבא לבין העם . גם המלכה שלומציון המשיכה להעסיק צבא שכיר , ואף הגדילה אותו כדי שתוכל לשלוט על ממלכתה הגדולה . מהנהגה של מושל להנהגה של מלך יהודה המקבי הנהיג את המרד כמפקד צבא מתנדבים ובעזרתו נלחם בצבא הסלווקי . בימי יונתן חל שינוי בהגדרת תפקידם של מנהיגי בית חשמונאי . אלכסנדר ּו ַ לס ביקש כי יונתן יתמוך במלכותו , ומינה אותו בשנת 152 לפסה"נ לכוהן גדול . במינוי זה היה חידוש - משפחת חשמונאי הייתה משפחת כוהנים אך לא משפחת הכהונה הגדולה . בשנת 150 לפסה"נ הורחבו סמכויותיו של יונתן כאשר אלכסנדר בלס מינה אותו למושל יהודה . שינוי במעמד בית חשמונאי חל בימי שמעון . כאמור , אספת העם הגדירה את סמכויותיו של שמעון 140 ( לפסה"נ . ) האספה אישרה את מינויו למנהיג מדיני - מושל או נשיא , למנהיג דתי - כוהן גדול , ולמנהיג צבאי - מצביא . היא אף הורישה את סמכויותיו של שמעון לבניו . האספה לא העניקה לשמעון סמכויות חקיקה ושיפוט ואף לא את התואר “ מלך . " להחלטה של אספת העם הייתה חשיבות רבה ומיוחדת . היא העניקה בסיס חוקי להמשך שלטונו של בית חשמונאי : עד ההחלטה הזאת לא נבחרו החשמונאים למנהיגים על ידי העם בהליך חוקי ומקובל . הסכסוך המתמשך עם מלכי בית סלווקוס הוא שביסס את הנהגתם . משלב זה , שושלת חשמונאי שלטה בתוקף החלטת אספת העם . מטבעות של יוחנן הורקנוס ) שנות שלטונו : 104-134 לפסה"נ ( הכתובות על מטבעותיו של יוחנן הורקנוס היו בשפה העברית בלבד . על המטבעות לא חקוקות דמויות . בהשפעת התרבות ההלניסטית מופיעים על המטבעות סמלים שלהם מסרים בין-לאומיים ובצ ִ דם סמלים יהודיים . קרני שפע ) מימין ( - סמל הלניסטי המסמל את ברכת האדמה . קרן השפע היא קרן של חיה המשמשת מעין מ ְ כ ָ ל שממנו בוקעים שיבולים , רימונים ואשכולות גפן . חוקר המטבעות י' משורר טוען , כי יש להניח שגם במטבעות החשמונאים מסמלת הקרן פריון , שפע ושגשוג . הצמדת שתי קרני שפע מחוברות בבסיסן וביניהן רימון - הוא דגם יהודי מקורי ונוצר כדי להדגיש את המשמעות היהודית , אולי של שגשוג ושפע , תחת שלטון החשמונאים . פיל מלחמה של הצבא הסלווקי , חומר , אסיה הקטנה , המאה ה2- לפסה"נ

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار