עימות בין השלטון הסלווקי והמתייוונים לבין החסידים

صفحة: 57

אנטיוכוס מדכא את המרד בירושלים כאשר הגיעו הדברים לאוזני המלך , הוא הסיק שיהודה מרדה . לכן בעל ֹ ותֹו ממצרים בנפש חייתית ) כשהוא להוט כמו חיה ( הוא תפס את העיר בקצה החנית ) בכיבוש צבאי , ) וציווה את החיילים להכות בלא רחמים באלה שנפלו לידיהם , ולטבוח את אלה שחזרו לבתיהם . והיה ה ֶ ֶרג של נערים וזקנים , ה ַ עלמ ָ ָ ה של נשים וילדים , ט ֶ בח של בתולות ותינוקות . בשלושה ימים בלבד נשמרו שמונה ריבוא : ארבע בקרב , ונמכרו לא פחות מאלה שנטבחו . ולא ׂשבע רצונו בא ֵ לה , אלא הוא העז פניו עוד להיכנס למקדש המקודש ביותר בכל העולם - ומדריכו היה מנלאוס , אשר היה לבוגד בחוקים ובמולדת גם יחד ] ... [ ) ספר מקבים ב , ' פרק ה , יא-טו , עמ' ) . 145-144 1 מהו המחיר האנושי של המרד ומהו המחיר הדתי שלו על פי ספר מקבים ב 2 ? ' מחבר ספר מקבים ב' מגלה אהדה לאחד מהצדדים היריבים . לאיזה מהם ? נמקו . 3 משערים כי מחבר הספר היה יהודי הלניסטי . מה הייתה תפיסתו לגבי היהדות , בהסתמך על תעודה זו ? החקרה בירושלים ויבנו את עיר דוד ] ויקיפּוה [ ַ בחומה גדולה וחזקה , במגדלים חזקים , ותהיי להם לחקרא . וישימו שם עם רשע , אנשים חוטאים ) המתיישבים : הנוכרים והמתייוונים ( ויתחזקו בה . ויצברו נשק ומזון , וגם אספו את שלל ירושלים ויניחוהו שם ויהי לפח גדול ) למכשול . ) ויהי לאורב למקדש ולׂשטן ָ רע לישראל תמיד . וישפכו דם ָ נ ָ קי סביבות ) מסביב ( למקדש ויטמאו את המקדש . וינוסו תושבי ירושלים בעבורם ) בגללם ( ותהי מותשב ז ָ רים ותהי זרה לטּפה , ובניה ֶ עזבּוה ָ . מקדשה נ ָ ׁשם ) היה שומם ( כשממ ָ ָ ה ח ַ ג ֶ יה נהפכו לא ֵ בל שּבתותיה לח ֶ רּפה כבודה לבּוז . ככבודה רב ] ה [ קלונּה וקומתה נהפכה לא ֵ בל . ) ספר מקבים א , ' פרק א , לג-מ , עמ' ) . 111-109 1 באילו כינויים מכנה מחבר ספר מקבים א' את הח ַ קרה ויושביה ? 2 כיצד השפיעה הקמת החקרה ַ על ירושלים ? 3 אילו קשיים עומדים לפני היסטוריון המשתמש במקור היסטורי מעין זה ? 4 תעודה היסטורית מבטאת את רוח התקופה שבה נכתבה . מה תוכלו להסיק על האווירה ששררה בירושלים בעקבות ייסוד המושבה הצבאית בח ַ קרה ? ) תוכלו להיעזר בתעודה שלמעלה על המרד בירושלים ) . אנטיוכוס אפיפנס גוזר גזרות על הדת היהודית העימות בין אנטיוכוס אפיפנס ליהודים הגיע לשיאו בשנת 167 לפסה"נ . אנטיוכוס אפיפנס פרסם פקודה מלכותית ובה גזרות על הדת היהודית ואיסור על קיום מנהגיה . על פי הגזרות נאסרו לימוד תורה , שמירת שבתות וחגים , וקיום ברית מילה . היהודים חויבו לאכול מאכלים האסורים עליהם ולהשתתף בטקסים אליליים . המקדש חּולל , והוא נקרא על שם האל היווני זאּוס . קורבן התמיד , שהיו מקריבים במקדש פעמיים ביום , התבטל , והיהודים נצטוו להקריב קורבנות לאלים . שליחים מיוחדים מטעם המלך הסתובבו בכפרי יהודה ואילצו את היהודים לקיים את הגזרות - להקריב קורבנות לאלים ולאכול מ ּבְ ׂש ַ ר הזבח . עונש מוות הוטל על יהודים שהפרו את הגזרות . חוקרים דנים בשאלה , מה היו הסיבות להטלת הגזרות על הדת היהודית . שאלה זו מורכבת במיוחד מכיוון שהטלת גזרות על דת כלשהי חרגה מן המקובל בתרבויות ּ ֹוליתאיסטיות , ובכללן התרבות ההלניסטית . התרבות ההלניסטית גילתה סובלנות כלפי דתות ואמונות שונות . המלכים ההלניסטים כיבדו את מקדשי העמים שעליהם שלטו , וכתב הזכויות של אנטיוכוס ה3- ) עמ' ) 47 ביטא את המדיניות הזאת . השאלה מחריפה לנוכח העובדה , שאפיפנס הטיל גזרות רק על דתם של היהודים בממלכתו , ולא על דתות ופולחנים אחרים . חוקרים אחדים נהגו לייחס את הסיבה להטלת הגזרות לאישיותו החריגה של אפיפנס . הוא היה ידוע כמי שמתרגז בקלּות , לעתים עד כדי טירוף . חוקרים אחרים ציינו שהסיבה להטלת הגזרות הייתה דבקותו ֵ בהלניזם ורצונו לאחד את ממלכתו . אולם קיים קושי רב בקבלת הסברים אלה ונשאלת השאלה , מדוע אפיפנס הטיל גזרות דווקא על דתם של היהודים ולא על דתות של עמים אחרים בממלכתו . היסטוריונים מציגים פרשנויות שונות לסיבת הגזרות : א . א' צ'ריקובר טוען כי הגזרות הוטלו בגלל תהליך פנימי שהתרחש בחברה היהודית - המרד של החסידים ביסון ) עמ' . ) 56 מרד זה פרץ בירושלים עם השמועות על מות אנטיוכוס אפיפנס במסעו למצרים בשנת 168 לפסה"נ . לתפיסת צ'ריקובר , הגזרות נועדו לדכא את מרד ההנהגה הדתית של הסופרים ושל החסידים , בני השכבות העממיות בעיר , שהצטרפו אליהם . ההנהגה הדתית ביקשה להשליט בירושלים את חוקי התורה , והתנגדה ליוזמות התרבותיות של האצולה המתייוונת בעיר . כלומר , לדעת צ'ריקובר , המרד קדם לגזרות .

السابق  |  التالي