עימות בין השלטון הסלווקי והמתייוונים לבין החסידים

صفحة: 56

בו בזמן פשטו בירושלים שמועות על מותו של אנטיוכוס , כנראה בהשפעת הידיעות על תבוסתו במצרים . בירושלים החלו מהומות , ויסון , הכוהן הגדול המודח , שב אל העיר והצליח לדכא אותן . המקורות ההיסטוריים , ספר מקבים א' וספר מקבים ב , ' מתארים את מהלך האירועים , אולם מן הנוסחים המובאים בהם קשה להבין את השתלשלות האירועים לאחר שיסון השתלט על ירושלים . על פי גישתו של ההיסטוריון א' צ ֶ 'ריקֹוב ֶ ר , החסידים - בני השכבות העממיות בירושלים , ובהם סוחרים זעירים ובעלי מלאכה - ביקשו להחזיר את שלטון חוקי התורה . לכן מרדו החסידים ביסון שהקים בירושלים את הפוליס אנטיוכיה . המורדים גירשו את יסון מן העיר וביטלו בה את שלטון המתייוונים . כוחה של הפוליס אנטיוכיה בירושלים התערער , והמורדים קיוו לקבל עזרה מבית תלמי . מניחים כי בתקופה זו הסופרים - שהיו מפרשי התורה ומלמדיה - הנהיגו את החסידים . אנטיוכוס אפיפנס התמודד באותה תקופה עם עוד ניסיונות של מרידות וחשש לשלמותה של ממלכתו . הוא ראה גם בהתרחשויות שהיו בירושלים ניסיון למרד , ומיהר אל העיר כדי לדכאן . לפי המתואר בספר מקבים ב' הגיע אנטיוכוס אפיפנס עם כוחותיו לירושלים , ובמשך 3 ימים ערך טבח ַ המוני בתושביה . לפני שחזר לסוריה שדד שוב כספים מאוצר המקדש . חוקרים , ובראשם צ'ריקובר , מעריכים כי מרד החסידים בירושלים התחדש , וא ּ ֹולוניֹוס , שליחו של אפיפנס שפיקד על הצבא , דיכא את המרד והשתלט מחדש על העיר . כדי להבטיח את שלטונו של אפיפנס על ירושלים וכדי להעניש את המורדים , הוקמה מושבה צבאית במצודת העיר - החקָרה . בחקרה התיישבו חיילים סורים ואליהם הצטרפו מתייוונים קיצונים מסיעתו של מנלאוס . כתוצאה מיישוב החקרה חל שינוי קיצוני בעיר - המתיישבים הנוכרים קיימו בה פולחנים לאליליהם , והיא דמתה לעיר נוכרית . מציאות זו העצימה את הפגיעה ברגשות המוני היהודים , שעקבו בחרדה אחר הפיכתה של ירושלים לעיר אלילית . רבים מיהודי ירושלים , בעיקר בני השכבות העממיות שביקשו להמשיך ולקיים את חוקי התורה , עזבו את העיר . בהשפעת אירועים אלה החל עימות גלוי בין החסידים , אשר ייצגו את ההנהגה הדתית של יהודה שביקשה להשליט את חוקי התורה , לבין השליט ההלניסטי ותומכיו ביהודה שאותם ייצגו המתייוונים ובראשם מנלאוס . היה זה סכסוך בין שתי תרבויות : התרבות ההלניסטית והתרבות היהודית . מעשי המרד הראשונים בירושלים ביטאו גם קיטוב חברתי בין שני מחנות : המתייוונים - בני האצולה של יהודה ועשירי העיר , והחסידים - בני השכבות העממיות . מקור היסטורי : ספר מקבים א' וספר מקבים ב' toldot . cet . ac . il לומדים היסטוריה החקרה - מצודה בירושלים שסימלה את שליטת הנוכרים בעיר . השם 'חקרה , ' מקורו במילה היוונית 'אקרה' שפירושה : מצודה . החוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי מיקומה של החקרה . העימות בין היוונים ליהודים , איור מתוך כתב יד צלבני , עכו , המאה ה13- למעלה : חילול בית המקדש ) מימין ;) היוונים הורגים יהודים ) משמאל ;) למטה : מלחמת המקבים ּביוונים .

السابق  |  التالي