|
|
صفحة: 55
עימות בין השלטון הסלווקי והמתייוונים לבין החסידים מרד בירושלים נגד אנטיוכוס אפיפנס הפילוג בחברה היהודית העמיק לאחר שהמתייוונים הקיצונים סייעו לאנטיוכוס ה4- אפיפנס לשדוד את אוצר בית המקדש . בשנת 169 לפסה"נ יצא אנטיוכוס למלחמה במצרים בגלל האיום שנשקף לשלטון הסלווקי באזור מהשושלת התלמית . כעבור חודשים ספורים , בדרכו חזרה לסוריה שהייתה מרכז ממלכתו , עבר אנטיוכוס דרך ירושלים ושדד את אוצרות המקדש . הוא לא הסתפק בכסף ונטל עמו גם כלים ששימשו לעבודת הפולחן הדתי בבית המקדש : מנורת המאֹור , מזבח הזהב , כפות הזהב ועוד . ליס ִ ימכֹוס , אחיו של הכוהן הגדול מנלאוס , סייע לאנטיוכוס במעשה השוד . המעשה היכה את היהודים בתדהמה , ובעיר פרצו מהומות שבמהלכן נהרג ליסימכוס . בעקבות האירועים יצאה משלחת רשמית מטעם מועצת הזקנים לעיר צֹור כדי להציג את תלונות היהודים לפני המלך . אנטיוכוס הוציא להורג את חברי המשלחת , והשאיר את מנלאוס בתפקידו . כעבור כשנה , בשנת 168 לפסה"נ , שוב יצא אנטיוכוס למצרים ואף הצליח לכבוש חלקים ממנה . אך הפעם הוא נאלץ לסגת בעקבות התערבותה של רומא שהציבה לו אּולטימטּום ) אזהרה אחרונה : ) לנטוש את כל כיבושיו במצרים או להסתכן ולצאת למלחמה גלויה נגד רומא . מבזק בשלטון הממלכות ההלניסטיות נוצרו מגעים מתמשכים בין הנהגת העם ובני המשפחות העשירות לבין עמיתיהם בני התרבות ההלניסטית . כתוצאה מכך חלחלו יסודות מן התרבות ההלניסטית אל החברה היהודית . בני בית טוביה ייצגו באורח חייהם , בהתנהגותם ובערכיהם את חדירת ההלניזם לשכבת האצולה היהודית . עצותיו של שמעון בן סירא , להתרחק מן העשירים והתקיפים ומן הפילוסופיה היוונית ולדבוק בקיום המצוות וב ְ יְראת האל , מבטאות ׁשסע ְ ִ ים בחברה היהודית . ייתכן שהם נוצרו בעקבות חדירת ההלניזם . פגיעה חמורה באוטונומיה של יהודה נעשתה ביוזמת שמעון מבית ׁש ִ לגה . הוא הציע למלך סלווקוס ה4- לשדוד את הכסף שנשמר באוצר בית המקדש , ובתמורה למסור לו את משרת המפקח על השווקים . נוהג זה של רכישת משרות מרכזיות התחזק יותר ויותר . יסון ) ישוע ( רכש את תפקיד הכהונה הגדולה מן המלך אנטיוכוס אפיפנס והדיח מן התפקיד את אחיו חוניו ה . 3- יסון העמיק את מגמת ההתייוונות בֶרפורמה שערך : הוא הקים את הפוליס אנטיוכיה בירושלים 175 ( לפסה"נ ;) הקים מוסדות והנהיג חוקים שהיו מקובלים בפוליס היוונית . עם זאת מנהגי הפולחן של הדת היהודית לא בוטלו . יסון הודח מתפקידו לאחר שהמלך אנטיוכוס ה4- אפיפנס מכר את מׂשרת הכהונה הגדולה למנלאוס - מתייוון קיצוני . יסון ראה עצמו גם חלק מן התרבות ההלניסטית , וגם חלק מהעם היהודי ומהתרבות היהודית , ואילו מנלאוס ביקש לכפות את ההלניזם על היהודים בסיוע השלטון הסלווקי . בשל רכישת הכהונה הגדולה בכסף , התערערה מסורת של מינוי כוהנים גדולים , מסורת שיוחסה לה קדושה .
|
|