מגמות של הלניזציה בקרב היהודים

صفحة: 53

הכוהן הגדול רוכש את מׂש ְ רתו בכסף יסֹון ַ ) שמו היווני של ישּוע ( ַ ניצל את היעדרו מיהודה של אחיו , חוניו ה3- הכוהן הגדול . הוא חב ַ ר אל המלך החדש , אנטיוכוס ה4- אּפ ִ יפנס ַ , וזה הדיח את חוניו ה3- מתפקידו ומינה תחתיו את יסֹון לכוהן גדול . חוניו ה , 3- וכמוהו יסון אחיו , היו בנים למשפחת הכהונה הגדולה - משפחת בני צדוק . הדחת הכוהן הגדול חוניו ה3- על ידי יסון אחיו מעידה על מחלוקת פנימית שהייתה בתוך משפחת הכהונה הגדולה . יסון הבטיח לאנטיוכוס אפיפנס שישלם מסים גבוהים יותר מהמסים ששילם אחיו , בתמורה למינויו . בכך קנה יסון את מׂשרת הכהונה הגדולה מן השליט ההלניסטי עוד בזמן כהונתו של חוניו הכוהן הגדול . בעקבות מעשה זה - ש ּ ֹו מלך נוכרי התערב במינוי הדתי הגבוה ביותר , הכוהן הגדול , והדיח כוהן גדול שהתמנה לכל חייו - החלה להתערער מסורת ממושכת של מינוי כוהנים גדולים , מסורת שיּוחסה לה קדּושה . בנוסף , מלך נוכרי - אנטיוכוס אפיפנס - מינה תחת הכוהן הגדול המכהן את יסון שהיה מתייוון . ניתן להניח כי הצטרפו ליסון מתייוונים שביקשו לחזק את ההלניזציה של יהודה וקיוו להשיג גם לעצמם תפקידים מכובדים . אנטיוכוס אפיפנס ראה במינוי יסון לכוהן גדול מעשה שייטיב עם ממלכתו . כמה שיקולים הנחו אותו : א . שיקול כספי - יסון קנה את משרת הכהונה הגדולה בכסף רב שנועד למלא את הקופה הריקה של אוצר הממלכה . ב . שיקול מדיני - אנטיוכוס אפיפנס הניח כי יסון יגלה נאמנות כלפיו בניגוד לחוניו ה , 3- הכוהן המודח שנחשד בתמיכה בבית תלמי . ג . שיקול תרבותי - אנטיוכוס אפיפנס התכוון להעמיק את ההלניזציה של יהודה בעזרת יסון המתייוון . הכוהן הגדול יוזם הקמת פוליס בירושלים יסון לא הסתפק ברכישת הכהונה הגדולה , אלא החריף את מגמת ההתייוונות . הוא קיבל מאנטיוכוס אפיפנס רשות להקים בירושלים פוליס הנושאת את השם אנטיֹוכיה ָ 175 ( לפסה"נ . ) מייסדי הערים ההלניסטיות קראו לערים בשמותיהם או בשמות בני משפחותיהם ) אבות , אימהות , נשים . ) השם אנטיוכיה נגזר משמו של המלך אנטיוכוס ה4- אפיפנס . ייסוד הפוליס בירושלים העניק ליסון את הסמכות לקבוע מי מּב ֵ ין תושביה יהיו אזרחי הפוליס . ניתן להניח כי יסון שילב ברשימת האזרחים של הפוליס אנטיוכיה רק את בני משפחות האצולה מירושלים , בני העשירים , ומתייוונים . כדי להקים פוליס בירושלים היה צורך להקים בה מוסדות של הפוליס , לאמץ אורח חיים יווני , ובעיקר להקים גימנסיון ואפ ֶּ בְ יֹון . במוסדות האלה למדו רק בני המעמדות הגבוהים שיכלו לממן את הוצאות הלימוד . כמו בכל עולם התרבות ההלניסטית , כללו הלימודים בגימנסיון ובאפביון אימונים גופניים בצד השכלה בסיסית בתרבות היוונית , והיו תנאי לקבלת האזרחות בפוליס ) עמ' . ) 38-37 בפוליס אנטיוכיה שהוקמה בירושלים בוטל תוקּפם של " חוקי האבות , " שביטאו את האוטונומיה של יהודה . לעומת זאת לא בוטלו מנהגי הפולחן של הדת היהודית בעיר . כלומר , הֶרפורמה שערך יסון כשהקים את הפוליס אנטיוכיה בירושלים לא הייתה ֶרפורמה דתית , שחייבה את כל היהודים לזנוח את דתם ולקיים פולחן לאלים היווניים , אלא - ֶרפורמה בארגון המדיני . לפוליס אנטיוכיה שבירושלים היו זכויות כמו ליתר הפולייס , למשל : קיום אספת עם ומועצה ; קיום קשרי ידידות עם פולייס אחרות בעולם ההלניסטי . יסון הקים פוליס בירושלים כדי לחזק את מעמד המתייוונים . המתייוונים , שביקשו להיחשב לאזרחי הפוליס אנטיוכיה שבירושלים , השתתפו בניהול ענייני העיר - כפי שהיה מקובל בפולייס של העולם ההלניסטי . המתייוונים הצליחו לבסס את מעמדם החברתי והכלכלי , לשלב את ירושלים בעולם ההלניסטי הסובב אותה , ולהעמיק ההלניזציה של ארץ ישראל . גם לאנטיוכוס אפיפנס היה עניין בהענקת מעמד של פוליס לירושלים - הוא קיווה לז ּ ֹות בבעלי ברית מקרב האצולה העשירה של העיר . אפיפנס נזקק לתמיכת האצולה כי מלחמתו בבית תלמי ששלט במצרים טרם הסתיימה . חוקרים מעריכים כי יסון לא היה יכול לערוך את הֶרפורמה אילו לא התרכזו בקרבתו תומכים רבים . החוקר י"ל לוין מדגיש , שאין במקורות תיאורים המבטאים התנגדות או מחאה נגד הֶרפורמה שערך יסון . לכן לדעתו ניתן להניח כי בשנת 175 לפסה"נ השתלבו בתרבות ההלניסטית רבים מתושבי ירושלים , ובהם בני משפחות ההנהגה . בכל אותה העת עבודת המקדש המשיכה להתקיים כסדרּה . אבל המקורות מאותה תקופה מעידים על השינוי שחל בירושלים עם הקמת הפוליס אנטיוכיה - כוהנים נטשו את עבודת הקורבנות והשתתפו במשחקים בגימנסיון ; מרכז החיים היהודיים עבר מן המקדש אל מוסדות הפוליס .

السابق  |  التالي