|
|
صفحة: 29
בחתימה על האמנה התחייב העם גם על קיום השמיטה - שמיטת קרקעות בשנה השביעית , ושמיטת חובות שזמנה אינו מפורש בתורה . החותמים על האמנה הניחו ששתי המצוות מכוונות לאותה שנה - לשנה השביעית . טקס החתימה על האמנה ותוכנה ביטא תפיסה לאומית - דתית . תפיסה זו הדגישה כי לכל יחיד זכות להשתתף בפולחן הדתי על ידי קיום חוקי התורה , וכי הפולחן הדתי אינו מתבסס רק על עבודת הכוהנים בבית המקדש . יש חוקרים הסבורים שטקס החתימה על האמנה דמה לטקס קבלת התורה . האמנה נתפסה כחוקה של מדינת יהודה ואפילו כחוקה של העם היהודי כולו . חוקרים אחרים סבורים כי בטקס זה העם קיבל על עצמו - בשבועה ובחתימת יד - את סמכותה של התורה שבעל-פה ואת תוקפה המחייב , בנוסף לסמכותה של התורה שבכתב . מן האמנה 1 אילו התחייבויות העם קיבל עליו בטקס חתימת האמנה ? 2 מיינו את ההתחייבויות וציינו מהן המסקנות העולות מן המיון . 3 מה ניתן ללמוד מן האמנה על המצב החברתי והדתי ביהודה לפני החתימה ? אצולת יהודה תומכת באוניברסליזם טקס החתימה על האמנה עורר התרגשות בעם , ולמרות זאת נכבדי העם - ראשי המשפחות העשירות ובהן משפחות הכהונה שהנהיגו את העם - המשיכו להתנגד לשינויים שביקש נחמיה לערוך . ההנהגה ביהודה התנגדה לשינויים מסיבות שונות . יש הסבורים שהתנגדותה קשורה למינוי של נחמיה לפחה ֶ על ידי מלך פרס . תפקיד הפחה אפשר לנחמיה לפעול באופן עצמאי ופגע במעמדם ובסמכותם של נכבדי העם . שמיטת החובות שהנהיג נחמיה החלישה את כוחם הכלכלי של נכבדי העם , ולכן הם הגבירו את התנגדותם לפעולותיו . אל שמיטת קרקעות - כל שנה שביעית במחזור של שבע שנים היא שנת שמיטה . בשנה זו לא מעבדים את האדמות וכל יבולי השדות הם הפקר . ) שמות כג , 12-11 ויקרא כה ) 5-2 שמיטת חובות - ביטול כל החובות הכספיים בסוף שנת השמיטה ) דברים טו . ) 2-1 בגלל שמיטת החובות נמנעו אנשים מלתת הלוואות לקראת סוף השנה השביעית מחשש שכספים לא יוחזרו אליהם . לכן תקן הלל את ה ּפְ רֹוז ּ ּול ) שטר ( הקובע , שהמלווים מוסרים את גביית החובות לבית הדין , ועליו לא חלה שמיטת חובות . התורה שבעל-פה - משה קיבל את התורה ואת פירושה . לפי המסורת , לפני מותו כתב משה את חמשת חומשי תורה . את פירושה של התורה לא כתב , אלא מסר בעל-פה ליהושע , וממנו - היא הועברה מדור לדור בעל-פה לזקנים , לנביאים ולאנשי כנסת הגדולה . כינוס מסורות התורה שבעל-פה וכתיבתה - מיוחסים לרבי יהודה הנשיא ) עמ' . ) 110 קערת כסף , המאה ה5- לפסה"נ הקערה נמצאה בתל מ ַ ס ְ ח'ותה ליד העיר סּוא ֵ ץ שבמצרים . בכתובת החרותה עליה נזכר שמו של מלך קידר , כנראה גשם ֶ הערבי . הימצאות הקערה במצרים מעידה על ההשפעה הרחבה של שבטי בני קידר בתקופה הפרסית .
|
|