صفحة: 24

לעזרא הצטרפו כ 2 , 000- גברים מלבד נשים וטף , שהיו ברובם הגדול ממשפחות של כוהנים ּולו ִ ויים . הלוויים הצטרפו לעולים בעקבות פנייה מיוחדת של עזרא , שייחס חשיבות מיוחדת לעלייתם . הוא רצה שהלוויים יעלו מבבל לא רק כדי שישרתו בעבודת בית המקדש , אלא גם מפני שביקש לדמות את מסע העלייה מבבל ליציאת מצרים שּכללה את כל חלקי העם . כשהגיעו עזרא והעולים שאתו לירושלים , הם הקריבו 12 קורבנות עולה , כמספר שבטי ישראל , כדי לכפר על חטאי העם כולו . אגרת המלך ארתחשסתא ) תרגום מארמית ( ארתחשסתא מלך המלכים לעזרא הכהן סופר הדת של אלוהי השמים ] ... [ ועתה ממני ניתן צו אשר כל מתנדב במלכותי מן עם ישראל וכוהניו והלוויים ללכת לירושלים עמך- ילך ! ] מאחר [ שמלפני המלך ושבעה יועציו שלוח ] אתה [ לבקר ] לפקח [ על יהודה וירושלים בדת אלוהיך אשר בידך ולהוביל כסף וזהב אשר המלך ויועציו התנדבו לאלוהי ישראל אשר בירושלים משכנו וכל כסף וזהב אשר תמצא בכל מדינת בבל עם התנדבות העם והכוהנים המתנדבים לבית אלוהיהם אשר בירושלים . ] על כן [ מהר תקנה בכסף הזה פרים אילים כבשים ומנחתם ונסכיהם ותקריב אותם על מזבח בית אלוהיכם אשר בירושלים . ומה שייטב עליך ועל אחיך לעשות בשאר הכסף והזהב כרצון אלוהיכם תעשו . והכלים אשר ניתנים לך לעבודת בית אלוהיך מסֹור לפני אלוהי ירושלים ושאר צורכי בית אלוהיך אשר ייפול עליך לתת תיתן מבית גנז ֵ י המלך . וממנו אני ארתחשסתא המלך ניתן צו לכל הגזברים אשר בעבר הנהר ככל אשר ישאל מכם עזרא הכהן סופר הדת של אלוהי השמים ייעשה מיד ] ... [ כל אשר במצוות אלוהי השמים ייעשה שקידה לבית אלוהי השמים פן יהיה קצף על מלכות המלך ובניו . ולכם מודיעים אשר כל הכוהנים והלוויים המשוררים והשוערים הנתינים ועבדי בית האלוהים הזה אין סמכות להטיל עליהם מנדה בלו והלך ] סוגי מיסים . ] ואתה עזרא כחוכמת האלוהים אשר בידך מ ַ נ ֵ ה שופטים ודיינים שיהיו דנים את כל העם אשר בעבר הנהר לכל יודעי דתי אלוהיך ולאשר אינו יודע תודיעו . וכל אשר לא יעשה הדת של אלוהיך והדת של המלך מהר ייעשה בו דין ] הן [ למוות ] הן [ לגירוש ] הן [ לעונש נכסים ו ] לבית [ אסורים . ) עזרא כ ) 26-12 1 מה היו הסמכויות שהעניק ארתחשסתא לעזרא ? 2 מה היו החובות שהטיל על פקידיו ? 3 כיצד הסביר ארתחשסתא את מדיניותו ? 4 א . השוו בין כתבי הזכויות שהעניקו כורש ) עמ' ) 13 וד ָ ְריו ׁ ) עמ' ) 21 לׁשבי ציון לבין איגרת ארתחשסתא . ב . מה המסקנות העולות מן ההשוואה לגבי מדיניות שנקטו מלכי פרס כלפי היהודים ? עזרא פועל נגד נישואי תערובת כ4- חודשים לאחר בואו של עזרא לירושלים פנו אליו כמה שרים ממנהיגי העם , וסיפרו לו כי נישואים לבני העמים השכנים הם תופעה נפוצה מאוד , בייחוד בקרב נכבדי העם - בני השכבות הגבוהות והכוהנים . העובדה כי רק חלק מהשרים פנו אל עזרא מלמדת על המחלוקת ששררה בקרב ההנהגה ובקרב העם בנושא זה . גם התומכים בנישואי תערובת וגם המתנגדים להם הסתמכו על פרשנות המקורות המקראיים . התורה אסרה להינשא לבני שבעת עמי כנען , וקבעה : " ו ְ ֹלא תתחּתן ּב ָ ם ּ ֹלּתָך ֹלא תּתן לבנֹו ְ ּוב ּ ִ ּת ֹלא תּקח לבנָך ְ " . ) דברים ז . ) 3 הסיבה לאיסור הייתה סיבה דתית : חשש לנטישת הדת ולקיום פולחן אלילי " - ּכי יסיר את ַרנָך ִ מאחַרי ו ְ עב ָ ְ דּו אֹלהים אחִרים " ... ) דברים ז . ) 4 כן אסרה התורה להינשא לבני עמון ומואב ונתנה לכך הסבר לאומי : " ע ַ ל ּדב ַ ר אּכ ֶ ר תֹ א קּדמּו אתכם ּתֹ ּלחם ּוב ַ ּמים ּבַ ּד ֶ רִרּב ְ צאתכם ֵ מּמצ ְ ָרים " ... ) דברים כג . ) 5 חלק מנכבדי העם לא נמנעו מנישואי תערובת , וסברו כי האיסור להינשא נישואי תערובת היה תקף רק לגבי העמים , שבתורה נאסר במפורש להינשא להם . לטענתם , איסור זה לא חל על נישואין ליתר בני העמים הנוכרים . נכבדי העם אף טענו כי סיבת האיסור בתורה הייתה החשש מפני חדירה של עבודת אלילים לעם היהודי . לעומת זאת הנשים הנוכריות שלהן נישאו לא קיימו פולחן אלילי , ומוצאן היה ממשפחות שהאמינו באלוהי ישראל . לדעת נכבדי העם , הנישואין לנשים נוכריות לא היו תופעה שלילית אלא להיפך - הם היו עשויים לתרום להפצת היהדות ולהכרה באלוהי ישראל בקרב העמים השכנים . מי שייצגו טענות אלה מקרב נכבדי העם ביטאו את הגישה האוניברסלית - גישה סובלנית שתמכה בצירופם של בני העמים הזרים לעם היהודי . הם הסתמכו על פירוש נבואת ישעיהו שהדגיש כי ... " ב ֵ יתי ּב ֵ ית ּתפ ִ ּלה יּקֵרא לכל הע ַ ּמים" ) ישעיהו נו , ) 7 וסברו שהנביא קורא לבני העמים הנוכרים להצטרף לעם היהודי . עזרא ייצג את מי שחלקּו בתקיפות על הגישה האוניברסלית ואת הקבוצות בעם שתמכו בגישה ההפוכה - הגישה הּבדלנית . גישה זאת דרשה לשמור על טוהר העם היהודי , ַ ואסרה על יהודים להינשא נישואי תערובת לבני כל העמים בכל זמן ובכל מקום , הואיל והיהודים הם " זרע הקודש" ואילו יתר העמים טמאים . לפי תפיסת עזרא , בנישואי תערובת הייתה סכנת היטמעות דתית ולאומית , והם היו בעיניו חטא חמור שהיה עלול לגרום לעוד גלות . שבעת עמי כנען - קבוצה של שבעה עמים : החיתי , הגרגשי , האמורי , הכנעני , הפריזי , החיוי והיבוסי ) דברים ז . ) 1

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار