صفحة: a13

מבוא החיים, מחזור השנה ומהלך השבוע במס רת שמחוץ לבית הכנסת. בשל כך, דרך משל, יבואו בכרך השני הדלקת נרות בערב שבת, הזמירות המושרות בסעודות השבת או ההבדלה הנאמרת במס רת המשפחה, בעוד שתפילות קבלת שבת או קריאת התורה של שבת מצאו את מקומן בכרך הראשון. [ב] מיבנה הכרך הראשון כרך זה עוקב אחר תפילות השבת על פי סדרן, החל במנה לקרוא את מ ילת שיר השירים קודם לתפילת מנחה של ערב שבת, וכלה בטכסים שזמנם במוצאי שבת, כ ון ההבדלה [הנאמרת בכל שבוע] וסדר קידוש הלבנה [הנאמר אחת לחודש]. הסידור מביא את הטכסטים כולם במקומם הראוי, ללא צורך לדפדף ממקום למקום. כן שולבו במקומם בסידור קריאות התורה במנחה של שבת ופרקי מסכת אבות. [על מיבנה הכרך השני ראה בראשו.] הרצון להבהיר את מיבנה התפילות וסדרן מתבטא בהחלטה להדפיס את תפילת העמידה — הנאמרת פעמיים במנחה, בשחרית ובמוסף, פעם בלחש בפי המתפלל ופעם [בשינויים] בפי החזן — הן בנוסח שבלחש והן, בנפרד, בנוסח שאומר החזן. בכל הסידורים שראינו מובאות התפילה בלחש והתפילה בקול זו בתוך זו, דבר המסרבל את השימוש בסידור. יש להד יש כי כרך זה, המוקדש לתפילת השבת, איננו עוסק בתפילות ימי השבת כשהם ם יום ח . מקומן של תפילות השבת–הח הוא ב"מחזור", סידור תפילות המיוחד לח ים. כן לא כללנו בסידור זה את תפילותיהן של שתי שבתות מיוחדות בשנה, השבתות החלות בחול המועד סוכות ובחול המועד פסח. בשבתות אלה חלים בתפילה שינויים [כ ון אמירת נוסח אחר של תפילת מוסף] או תוספות [כ ון אמירת פיוטים מיוחדים בימי הסוכות], והכללתם בסידור היתה מסרבלת אותו במידה ניכרת. תפילות שבתות חול המועד ראוי שתמצאנה את מקומן במחזורי הח ים. [ ] הוראות למתפלל ו"שפת ה וף" של התפילה לאורך הסידור שולבו הוראות שונות באשר לאמירת התפילות, הן במה שנו ע לשכיחותן [שכן יש תפילות הנאמרות רק בהזדמנויות מיוחדות, כ ון עשרת ימי תשובה או מוצאי שבת] והן במה שנו ע לדרך אמירתן: בלחש או בקול, בעמידה או בישיבה, תוך פניה לאחור, קידה או צעידה קדימה, הצבעה על ספר התורה או נשיקת הציציות שבטלית ועוד הרבה כיוצא באלה.

ידיעות אחרונות

קרן אבי חי


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار