|
|
صفحة: 418
ויהי רצון מלפניך, יהוה אלהי ואלהי אבותי, למלאת פגימת הלבנה ולא יהיה בה שום מעוט, ויהי אור הלבנה כאור החמה וכאור שבעת ימי בראשית, כמו שהיתה קדם מעוטה, שנאמר: את שני המאורות הגדולים. בראשית א, טז ויתקים בנו מקרא שכתוב: ובקשו את יהוה אלהיהם ואת דויד מלכם, אמן. הושע ג, ה למנצח בנגינת מזמור שיר: תהלים סז אלהים יחננו ויברכנו, יאר פניו אתנו סלה: לדעת בארץ דרכך, בכל גוים ישועתך: יודוך עמים אלהים, יודוך עמים כלם: ישמחו וירננו לאמים כי תשפט עמים מישר, ולאמים בארץ תנחם סלה: יודוך עמים אלהים, יודוך עמים כלם: ארץ נתנה יבולה, יברכנו אלהים אלהינו: יברכנו אלהים, וייראו אותו כל אפסי ארץ: ∞ פגימת הלבנה: צורת הלבנה ההולכת וקטנה מאמצע החודש ואילך. מעוט: פגם, חסרון. ויהי רצון: קטע זה נולד בחוגי המקובלים. מקורו באגדה [תלמוד בבלי חולין ס ע"ב] לפיה היתה הלבנה בתחילתה מאור גדול כמו השמש [שנאמר בהם: "שני המאורות הגדולים" [בראשית א, טז[], ורק משחטאה בגאוה ובצרות עין נענשה בכך שתקטן בכל חודש וחודש. הקטע מבקש שאור הלבנה יחזור להיות כאור הגדול שהיה לה בימי הבריאה [השווה ישעיה ל, כו], סמל לתיקון המעוות והחזרת עטרה ליושנה. החזרת הירח למצבו הקדום מסמלת גם את החזרת בית דוד למעמדו ואת גאולת ישראל בכלל, ולשם כך מצוטט הפסוק מספר הושע. למנצח: מזמור זה נוסף לטכס בהשפעת תורת הקבלה. לביאורו ראה עמ' 95.
|
|