|
|
صفحة: 271
יכירו וידעו כל יושבי תבל, כי לך תכרע כל ברך, תשבע כל לשון. לפניך יהוה אלהינו יכרעו ויפלו, ולכבוד שמך יקר יתנו, ויקבלו כלם את על מלכותך, ותמלך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלך בכבוד, ככתוב בתורתך: יהוה ימלך לעלם ועד. שמות טו, יח חזן ונאמר: והיה יהוה למלך על כל הארץ, זכריה יד, ט ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד. יש נוהגים לומר אחרי "עלינו" פסוקים אלה: אל תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא: משלי ג, כה עצו עצה ותפר, דברו דבר ולא יקום, כי עמנו אל: ישעיה ח, י ועד זקנה אני הוא, ועד שיבה אני אסבל, ישעיה מו, ד אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט: יקר: כבוד. ∞ פתאם: הבא בפתאומיות. שאת רשעים: אסון שגורמים הרשעים. עצו עצה: תכננו תוכנית רעה [כנגד עם ישראל]. ותפר: תבוטל [על ידי ה']. ועד זקנה אני הוא: זו הבטחת ה' לאדם: גם בעתיד, כשיזקינו בני האדם, יעמוד לצדם. אסבל: אשא ואגן. אמלט: אציל מצרה. אל תירא וכו': שלושה פסוקים שנוספו לתפילה בימי הביניים ויש בהם דברי עידוד למתפללים והבטחה של הגנה אלהית.
|
|