|
|
صفحة: 194
בשעה שהחזן אומר את חלקה הראשון של ברכת ההודאה אומר הקהל "מודים דרבנן": "מודים דרבנן" [ו] ברכת ההודאה קידה מודים אנחנו לך, שאתה הוא קידה מודים אנחנו לך, שאתה הוא יהוה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו לעולם אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי כל בשר, ועד, צור חיינו, מגן ישענו אתה הוא יוצרנו יוצר בראשית. ברכות והודאות לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, לשמך הגדול והקדוש על שהחייתנו על חיינו המסורים בידך, ועל וקימתנו. כן תחינו ותקימנו ותאסף נשמותינו הפקודות לך, ועל נסיך גליותינו לחצרות קדשך לשמר חקיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם, על שאנו מודים לך, ברוך אל ההודאות. וטובותיך שבכל עת, ערב ובקר וצהרים. הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך, כי מעולם קוינו לך. בחנוכה מוסיף החזן: ועל הנסים ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך, ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם, רבת את ריבם, דנת את דינם, נקמת את נקמתם, מסרת גבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך, ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך, ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה. ואחר כך באו בניך לדביר ביתך, ופנו את היכלך, וטהרו את מקדשך, והדליקו נרות בחצרות קדשך, וקבעו שמונת ימי חנכה אלו, להודות ולהלל לשמך הגדול. בשושן פורים מוסיף החזן: ועל הנסים ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
|
|