|
|
صفحة: 142
כי שמה ישבו כסאות למשפט, כסאות לבית דוד: שאלו שלום ירושלם, ישליו אהביך: יהי שלום בחילך, שלוה בארמנותיך: חזן למען אחי ורעי, אדברה נא שלום בך: למען בית יהוה אלהינו, אבקשה טוב לך: שיר המעלות. אליך נשאתי את עיני, הישבי בשמים: תהלים קכג הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה כן עינינו אל יהוה אלהינו, עד שיחננו: חננו יהוה חננו, כי רב שבענו בוז: חזן רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים, הבוז לגאי יונים: שיר המעלות לדוד. לולי יהוה שהיה לנו, יאמר נא ישראל: תהלים קכד לולי יהוה שהיה לנו, בקום עלינו אדם: אזי חיים בלעונו, בחרות אפם בנו: אזי המים שטפונו, נחלה עבר על נפשנו: אזי עבר על נפשנו, המים הזידונים: ברוך יהוה, שלא נתננו טרף לשניהם: כי שמה ישבו כסאות למשפט וכו': בירושלים ישבו מלכי בית דוד לשפוט את העם. שאלו שלום ירושלם: התפללו לשלומה של ירושלים. ישליו: יהיו שרויים בשלווה. בחילך: בין חומותייך. אדברה נא שלום בך: אתפלל שישרור בך שלום. ∞ הישבי: היושב. שיחננו: ירחם עלינו וישפיע עלינו מחסדו. רב שבענו בוז: בוז היה מנת חלקנו במשך זמן רב. רבת וכו': זמן רב סבלנו את לעגם של הרשעים השרויים בשלווה ["השאננים"] ואת הבוז שבזו לנו הרמאים ["יונים"] הגאוותנים. ∞ שהיה לנו: שהיה בעזרנו. חיים בלעונו: אויבינו היו בולעים אותנו חיים, משמידים אותנו כליל. נחלה: נחל שוטף. המים הזידונים: המים הגועשים, הזורמים בעוז [סמל לאויב].
|
|