|
|
صفحة: 49
ישיבה ידיד נפש, אב הרחמן, משך עבדך אל רצונך, ירוץ עבדך כמו איל, ישתחוה מול הדרך, כי יערב לו ידידותך מנפת צוף וכל טעם. הדור, נאה, זיו העולם, נפשי חולת אהבתך, אנא, אל נא, רפא נא לה בהראות לה נעם זיוך, אז תתחזק ותתרפא והיתה לך שפחת עולם. ותיק, יהמו רחמיך וחוס נא על בן אוהבך, כי זה כמה נכסף נכסף לראות בתפארת עזך, אנא, אלי, מחמד לבי, חושה נא, ואל תתעלם. הגלה נא ופרש, חביב, עלי את סכת שלומך, תאיר ארץ מכבודך, נגילה ונשמחה בך. וחנני כימי עולם. מהר, אהוב, כי בא מועד, ∞ משך עבדך אל רצונך: הבא אותי לעשות את רצונך. הדרך: רוממותך ופארך. יערב לו ידידותך: תנעם לי אהבתך. מנפת צוף וכל טעם: יותר מכל מתיקות שבעולם. חולת אהבתך: חולה מרוב אהבה אליך. בהראות לה נעם זיוך: על ידי שתראה לה [לנפש] את אורך המתוק. ותיק: מי שקדם לכל. יהמו: יתעוררו. זה כמה: מזה זמן רב. מכבודך: על ידי התגלות כבודך. מועד: זמן [הגאולה]. וחנני: השפע עלי חן וחסד. כימי עולם: כימי קדם. ידיד נפש: פיוט שנתחבר במאה השש-עשרה בצפת על ידי המקובל ר' אלעזר אזכרי. הפיוט מורכב מארבעה בתים ובראשם מצוי כאקרוסטיכון שם ה'. הפיוט חרוז וכתוב במשקל של שמונה הטעמות בכל מחצית טור [י/דיד/נ/פש/אב/ה/רח/מן - מ/שוך/עב/דך/אל/ר/צו/נך וכו']. הפיוט היה נפוץ מאוד ועם הזמן חלו בו שינויים ושיבושים, והנוסח המובא כאן הוא זה שנתגלה בכתב ידו המקורי של המחבר. כך, למשל, הנוסח "אנא אלי מחמד לבי / חושה נא ואל תתעלם" שנשתבש ל"אלה חמדה לבי וחוסה נא ואל נא תתעלם". הפיוט נותן ביטוי עז לתשוקתו של המשורר להגיע אל קרבת ה' ולזכות בחסדו ובטובו, והוא הולם יפה את המעבר מימות החולין אל קדושת השבת.
|
|