|
|
صفحة: 172
תפילות השבת וברכותיה צור משלו הזמר האחרון שנוהגים לשיר לפני ברכת המזון: צור משלו אכלנו, ברכו אמוני, שבענו והותרנו כדבר יהוה. הזן את עולמו רוענו אבינו, אכלנו את לחמו ויינו שתינו. על כן נודה לשמו ונהללו בפינו, אמרנו וענינו אין קדוש כיהוה. צור משלו אכלנו, ברכו אמוני, שבענו והותרנו כדבר יהוה. בשיר וקול תודה נברך אלהינו, על ארץ חמדה שהנחיל לאבותינו. מזון וצידה השביע לנפשנו, חסדו גבר עלינו ואמת יהוה. צור משלו אכלנו, ברכו אמוני, שבענו והותרנו כדבר יהוה. 0 צור: כינוי לה' [על פי תהלים יט, טו]. אמוני: פנייה לבני ישראל, המכונים "אמוני" על פי פסוקים כגון שמות ד, לא. כדבר ה': מנמק את הפנייה לברך את ה', בקביעה שברכת המזון נלמדה מדברי התורה, "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך" [דברים ח, י]. וענינו: ושרנו. ארץ חמדה: ארץ ישראל, כאמור בברכת המזון "ארץ חמדה טובה ורחבה" [ראה להלן, עמ' 177]. צידה: מזון. גבר: הגביר, המטיר. ואמת ה': וכל דבריו אמת [בעקבות תהלים קיז, ב]. צור משלו: מחברו של הפיוט לא נודע, אך נראה שהוא נכתב בצפון צרפת במאה הי"ד. מבחינת תוכנו אין הפיוט קשור ליום השבת דווקא. הפזמון החוזר הוא קריאה לברך את ברכת המזון, מעין טכס ה"זימון" [ראה עמ' 175], וכל אחד משלושת בתי הפיוט הראשונים מקביל לאחת משלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון, ואף רומז אליה בלשונותיו. הבית הרביעי מזכיר כוס יין, ונראה שהוא
|
|