|
|
صفحة: 157
תפילות השבת וברכותיה שמי שמים ארץ וימים, כל צבא מרום גבוהים ורמים, תנין ואדם וחית ראמים, כי ביה יהוה צור עולמים. הוא אשר דבר לעם סגלתו, שמור לקדשו מבואו עד צאתו, שבת קדש יום חמדתו, כי בו שבת אל מכל מלאכתו. במצות שבת אל יחליצך, קום קרא אליו יחיש לאמצך, נשמת כל חי וגם נעריצך, אכל בשמחה כי כבר רצך. במשנה לחם וקדוש רבה, ברב מטעמים ורוח נדיבה, יזכו לרב טוב המתענגים בה, בביאת גואל לחיי העולם הבא. צבא מרום: גרמי השמים. ראמים: הגדולים והחזקים שביצורי היבשה. כי ביה ה' וכו': ראוי לבטוח בה', כיוון שהוא מגן ומחסה למאמיניו [בעקבות ישעיה כו, ד]. עם סגלתו: כינוי לעם ישראל. יחליצך: יושיעך. יחיש לאמצך: ימהר לחזק אותך. "נשמת כל חי" וגם "נעריצך": שתיים מן התפילות הנאמרות בשחרית של שבת [ראה כרך השבת, עמ' ועמ' 190160]. באמירת תפילות אלה ממלאים את חובת הקריאה לאל הנזכרת בטור הקודם. אכל בשמחה וכו': שמח בסעודתך, כי כבר קיבל ה' ברצון את תפילותיך [והלשון על פי דברי קהלת ט, ז]. במשנה לחם: שתי ככרות לחם, כדין. קדוש רבה: הקידוש שנאמר בבוקר יום השבת, ראה עמ' . 186רוח נדיבה: רוח של חסד, בהזמנת הנצרכים להשתתף בסעודה.
|
|