|
|
صفحة: 578
היותם של חברי הכנסת שאינם יהודים חלק מגוף קולקטיבי רחב יותר , והעובדה שאין הם בעלי מעמד עצמאי , שוללים מהם אפוא את השררה , שאותה אוסרת ההלכה למסור בידם , ולכן כנסת הכוללת בהרכבה גם חברים שאינם יהודים היא גוף כשר מבחינתה של ההלכה . והנה דומה , שהכשרתו של הרכבה של הכנסת , הכולל גם נכרים , מוטלת בספק נוכח אחת הדוגמאות שאותה נוקט רמב"ם בהלכה שבענייננו . וזו לשון רמב"ם : " אין מעמידין מלך מקהל גרים ... ולא למלכות בלבד אלא לכל שררות בישראל ... אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשרות , ואין צריך לזמר דיין או נשיא שלא יהא אלא ' ישראלי'. לאור השוואת נבחרי ציבור לדיינים , על כל פנים מבחינת כישוריהם , מתחייבת לכאורה המסקנה , שכשם שלא ניתן למנות נכרי כדיין , כך גם לא ניתן למנותו כנבחר ציבור , וחבר כנסת בכלל זה . ואולם דומה , שניתן להכשיר את כהונתם של חברי הכנסת שאינם יהודיים , למרות השוואתם של נבחרי ציבור לדיינים . ההלכה מבחינה בין ממונים ונבחרים , וכאשר מדובר בבחירה - אין מניעה שהציבור יקבל עליו את מרותו של מי שאינו בעל הכשירויות הנדרשות לכתחילה מנושאי תפקידים ציבוריים . האמור ברמב"ם אינו שולל אלא את האפשרות למנות נכרי למשרה של דיין : אין בהלכה זו כדי לשלול את האפשרות לקבל את שיפוטו של דיין נכרי בדרך של בחירה והסכמת הצדדים , דהיינו למנות כבורר . אף שרמב"ם עצמו לא כתב במפורש , ניתן מכל מקום להסיק זאת מההלכה הכללית העוסקת בקבלתם של פסולים כדיינים " מי שקיבל עליו קרוב או פסול ... להיותו דיין ... אם קנו מידו על זה , אינו יכול לחזור בו". אם ניתן לקבל נכרי כדיין במובן של בורר בדרך של הסכמה , אין גם לכאורה כל מניעה לקבל נכרי כנבחר הציבור בדרך כל הסכמה . את חברי הכנסת , כנבחרי ציבור , אין להשוות אפוא לדיינים ממונים - תפקיד שאינו יכול אמנם להימסר לנכרי - אלא לדיינים הנבחרים על ידי הצדדים בהסכמה - תפקיד היכול להימסר גם לנכרי , ולפיכך אין כל מניעה שגם נכרי ייבחר לכנסת בהסכמת הציבור . זאת ועוד : גם אם יש במשרתו של חבר כנסת משום שררה , יש להכשיר בחירתם של נכרים לכנסת על יסוד הדברים שכתב בשפתו הרב הרצוג , בעניין מעמדם של הנכרים בארץ ישראל במסגרת מדינה יהודית . בעומדו על אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל , כותב הרב הרצוג ש"האומות המאוחדות בוודאי יעמדו על זה בכל תוקף ועל כל פנים בשטח המדיני והאזרחי והמשפטי לא תקופחנה זכויות המיעוטים". ולהלן הוא מוסיף ואומר : " ... הגיע הזמן להסתכל במצב כמו שהוא ממש ולבחון את ההלכה מתוך אותה הסתכלות ריאלית . אנחנו לא כבשנו עד עכשיו , ולא יכולנו לכבוש את הארץ כנגד רצונם של האומות ... ואין שום ספק שעד שיבוא משיח צדקנו נצטרך להגנתם עלינו כנגד ים של אויבים מדיניים מקיפים מסביב וגם אין שום ספק שלא יתנו לנו את המדינה היהודית אלא אם כן נקבע בתחוקה ובמשפט זכות המיעוטים ...".
|
|