|
|
صفحة: 536
על תפקידה של התקשורת וחשיבותה במערכת הבחירות אנו למדים מדברי השופט ( בדימוס ) מאיר שמגר בפסק הדין בבג"ץ 372/84 : * " אין דמוקרטיה ללא מוסדות נבחרים ייצוגיים , ואין מוסדות נבחרים ייצוגיים ללא בחירות חופשיות ; אולם גם לא ניתן לקיים בחירות שהן חופשיות בלעדי הסברת עמדות ודעות , וזוהי תעמולת הבחירות . זו האחרונה אפשרית , רק אם מוגשמת חירות הביטוי : חירות זו אינה מתבטאת רק בכך שכל איש חופשי להביע דעתו אלא גם ביכולת להשמיע דברים בכלי התקשורת העיקריים . זהו השוויון בהזדמנויות . מי ששולל מן המתמודדים את הגישה לטלוויזיה , שהיא כלי התקשורת בעל העוצמה היחסית הרבה ביותר , פוגע , להלכה ולמעשה , בחירות הביטוי . " השפעת תעמית הבחירות על הברעת הבוחר מערכת התעמולה הולכת ונעשית מקצועית , במובן זה שבשנים האחרונות הולכת וגוברת תלותם של פוליטיקאים באנשי מקצוע דוגמת פרסומאים , יועצי תקשורת ותדמית , כותבי נאומים , מנסחי ססמאות ומחברי ג'ינגלים ( זמרירים ) קליטים . במקרים רבים הבוחרים קובעים את הכרעתם הפוליטית על פי תדמיתם של המועמדים או תדמיתן של המפלגות , כפי שתדמית זו מצטיירת בכלי התקשורת . הפרסומאים מבקשים " למכור " לציבור דימוי של המועמד כאדם הגון וישר . במידה רבה סיכויי המועמדים נקבעים על סמך תכונותיהם התקשורתיות , והדבר נכון הן לגבי המתמודדים בבחירות אישיות כמו בארה"ב , והן לגבי המתמודדים בבחירות רשימתיות כמו בבריטניה . כיוון שכך , המפלגות והפוליטיקאים משקיעים הון עתק בתכנון תעמולת הבחירות ובהפקתה . לאור כל זאת נבקש לבחון את מידת השפעתה של תעמולת הבחירות על הכרעת הבוחר . ב - 1960 התקיים לראשונה עימות טלוויזיוני בין שני המועמדים המובילים בבחירות לנשיאות בארה"ב , ג'ון פיצ'רלד קנדי וריצ'רד ניקסון . השניים נעזרו באנשי תדמית ופרסום . ערב העימות הייתה דעת הקהל מאוזנת בתמיכתה בשני המועמדים . במהלך העימות ראו הצופים שני מועמדים : קנדי , צעיר חייכן , רגוע , פוטוגני , לבוש בקפידה ; ניקסון לאחר מחלה , מתוח ועצבני , נוטף זיעה , עניבתו לא סדורה . קהל שיא של 75 מיליון צופים ( קהל צופי הטלוויזיה הגדול ביותר עד אז ) צפה בעימות . בבחירות ניצח קנדי , אם כי לא ברוב גדול . האם ניצח קנדי בזכות ניצחונו בעימות הטלוויזיוניו האם כוחם של כלי התקשורת כה גדול עד נדי כך שיש ביכולתם להכריע מי יהיה נשיא ארה"ב , או לחלופין ראש ממשלת ישראלו להלן נציג שלוש גישות בנושא השפעת תעמית הבחירות על הכרעת הבוחרים : .1 לתעמולת הבחירות בתקשורת אין השפעה על הכרעת הבוחרים . מרבית הבוחרים קובעים את העדפתם הפוליטית לפני תחילתה של מערכת הבחירות . מן המחקרים עולה שהבוחר הממוצע הקובע את העדפתו הפוליטית לפי אמונותיו והאינטרס האישי שלו . בדרך כלל מרבית הבוחרים נשארים נאמנים למפלגה שבעבורה הצביעו בעבר . בג"ץ 372/84 " האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל נגד שר החינוך והמשנה למנכ"ל רשות השידור".
|
|