|
|
صفحة: 329
העולים מאתיופיה החלו להגיע לישראל בשנות ה - .70 בראשית שנות ה - 80 הפכה עלייה זו לעלייה המונית . עלייה זו הייתה כרוכה ביציאה בלתי חוקית מאתיופיה ובמעבר דרך סודאן . גל עלייה זה נמשך כארבע שנים ותבע קורבנות רבים . רבים מן היהודים האתיופים נותרו במחנות פליטים בסודאן . בשנים 1984 - ,1985 במסגרת " מבצע משה", העלתה ישראל את כל היהודים שהיו במחנות בסודאן . עד לשנת 1991 המשיכו להגיע לישראל יהודים אתיופים בהיקף מצומצם . בשנת ,1991 במסגרת " מבצע שלמה", העלתה מדינת ישראל כ - 20,000 עולים ישירות מאתיופיה . כיום נמצאים בארץ כ - 50,000 יהודים אתיופים . תהליך קליטתם של העולים מאתיופיה מלווה בקשיים לא מבוטלים : התחום החברתי תרבותי : בעבור מרבית העולים מאתיופיה , המעבר למדינת ישראל - מדינה מודרנית ומתועשת - היה קשה במיוחד , משום שמרביתם הגיעו לארץ מאזורים כפריים שבהם עסקו בחקלאות ובגידול בקר , ורק מיעוטם הגיע מעיר הבירה של אתיופיה אדיס אבבה . בבואם ארצה היה עליהם לרכוש לא רק שפה חדשה אלא גם להסתגל לתרבות מודרנית . נוסף לכך , המעבר היווה קו שבר עבור רבים מן העולים המבוגרים שנאלצו להתמודד עם שינוי מהיר של מבנה המשפחה : מעבר ממבנה מסורתי פטריארכלי שבו קיימת היררכיה בתוך המשפחה למבנה של משפחה גרעינית , מודרנית ושוויונית . רוב האוכלוסייה הבוגרת שעלתה מאתיופיה היא בעלת השכלה נמוכה . מבחינת תעסוקה וכלכלה מצבם של העולים קשה , משום שהם עוסקים בדרך כלל בעבודות בלתי מקצועיות שהשכר בהן נמוך וחלקם אף מתקשים להשתלב בעבודה בכלל . אחוז גבוה מהעולים הס אנשים מבוגרים בני חמישים וחמש ומעלה , והם מתקשים לרכוש הכשרה מקצועית וללמוד את השפה העברית . בשל קשיים להשתלב בעבודה בכלל ובתעסוקה שהשכר בה גבוה בפרט , חיים רבים מן העולים מאתיופיה בתנאי מחסור , ורובם מתגוררים בצפיפות דיור גבוהה .
|
|