|
|
صفحة: 100
פרק ג עקרונות המשטר הדמוקרטי עקרון שלטון העם שלטון העם הוא אחד העקרונות המרכזיים בדמוקרטיה וההכרחיים לקיומה . מקורו ברעיון האמנה החברתית שלפיה המדינה קמה על ידי העם ולמענו . כלומר , שלטון העם הוא ביטוי לריבונות העם , לעובדה שהעם עצמו הוא השליט במדינה ומקור כל הסמכות במדינה . דוגמה לדמוקרטיה שבה פעל שלטון העם היא הדמוקרטיה באתונה ( במאה החמישית לפנה"ס ) שפעלה לפי העיקרון שהמדינה והשלטון הם של האזרחים כולם , והעם הוא מקור כל הסמכות במדינה . עיקרון זה בא לידי ביטוי בפועל : העם היה שותף בתהליך קבלת ההחלטות באופן ישיר ; לכל אחד מהאזרחים . הייתה הזכות להשתתף בפועל בכל תחומי החיים הפוליטיים במדינה : בבתי משפט , באספת העם ובמועצת העם . הדמוקרטיה האתונאית נקראת דמוקרטיה ישירה . גם נשיא ארה"ב אברהם לינקולן ראה בעקרון שלטון העם עקרון מרכזי לדמוקרטיה והכרחי לקיומה , ואף הגדיר את הדמוקרטיה כ"שלטון העם , על ידי העם , למען העם". מיהו העם שעליו מדובר במדינה הדמוקרטית המודרנית ? אין הכוונה לעם כיחידה אחת , אלא העם כסך כל האזרחים החיים במדינה , השונים זה מזה במינם , בדעותיהם , בהשקפת עולמם ובדתם . במושג עם מתכוונים גם לכל קבוצות האזרחים החיות במדינה , הנבדלות זו מזו בדעותיהן , במנהגיהן ובאינטרסים שלהן , העם כולל את הרוב ואת קבוצות המיעוט השונות גם יחד . המשותף לכולם הוא היותם אזרחיה של מדינה אחת . האם תיתכן במדינה המודרנית דמוקרטיה ישירה נוסח אתונה , שבה כל האזרחים ישתתפו בהליך הפוליטי ובניהול המדינה ? האם ייתכן שלטון ישיר של עם , כך שמיליוני אזרחים בכל מדינה ישלטו בה הלכה למעשה , ינהלו את המדינה ויקחו חלק בתהליך קבלת ההחלטות ? ברוב המדינות הדמוקרטיות המשמעות של שלטון העם היא שלטון באמצעות נציגיו . המדינה אינה מתנהלת על ידי העם ישירות , אלא על ידי נציגיו הנבחרים , בפרלמנט , בממשלה ובמוסד כאזרחים בדמוקרטיה האתונאית נחשבו רק גברים בני חורין בני 18 ומעלה , בניהם של אזרחים ; ואילו שאר התושבים , כמו ( שים , נכרים ועבדים לא נחשבו כאזרחים ולא נהנו מזכויות אזרח . הנשים והנכרים היו בני חורין משוללי זכויות אזרח , אך נהנו מזכויות אדם בחייהם הפרטיים , ואילו העבדים היו משוללי זכויות אזרח ומשוללי זכויות אדם .
|
|