|
|
صفحة: 38
הרתית גורסת מחויבות כלפי מדינת ישראל כתביעה שיש להיענות לה , ככלל וכפרט . לכן היא רואה כתפקידה וכתפקיד כל מי ששייך אליה : א . לשאת בעול משימותיה של מדינת ישראל . למנוע שיתהווה ניגוד בין המדינה לבין המסורת הדתית - הלכתית של העם היהודי . לשמור על המשטר הדמוקרטי של המדינה . הציונות הדתית רואה ביטוי הכרחי של הציונות המתגשמת . היא תשקוד על שמירת הקשר החי בין המדינה והגולה כצורך ראשון במעלה לקיום העם . " משה אונא , ייזהות יהודית", מלי"ו , אייר תשאג . .3 " בלי העם היהודי שמחוץ למדינה - אין קיום למדינה . אין צורך במרינה ואין עתיד למדינה .... מרינה זו לא תקום לשם הנאת תושביה ואזרחיה בלבד . המרינה תשמש מכשיר ואמצעי להגשמת הציונות . למדינה הזאת תהיה תעודה היסטורית : לשמש מנוף לקיבוץ גלויות , ורק תעודה זו תכשיר את זכות קיומה .... תקומת ישראל העצמאית אינה מכוונת להחזרת עטרת העבר ליושנו . להפך , פניה של מדינת ישראל מופנים לעתיד , אבל עתיד זה יונק גם ממקור חיותה וראשוניותה של האומה וסופג לתוכו כל תיאור של מורשת העבר . אלא שהעבר הוא קנייננו , ואין אנו קניין הענר .... עם חידוש עצמאותנו הממלכתית מתעצבת מחדש דמותנו הפנימית והחיצונית . אנו מתקרבים יותר ויותר למקור ולשורש ההיסטורי של אומתנו ולמורשתה הרוחנית מתקופת התנ"ך , ובאותו זמן אנו נעשים יותר ויותר לאזרחים חופשיים של העולם הגדול ומתערים במורשה האנושית האוניברסלית של כל הדורות ושל כל העמים . " זיו ק מריין ,, יישואל בעמים", טנקים ועפר , מאמרים מתוך שנתון הממשלה , מרכז ההסברה , הוצאת " מסדה", תשי"ד . .4 " אילו זכינו הייתה השמחה שלמה במעונו של כלל ישראל , אילו זכינו היינו רואים את מרינת ישראל , הבנויה על יסודות התורה והמסורת , כסמל של מלכות ישראל בעבר ובעתיד . אילו היו עיניהם של מנהיגי המדינה פקוחות לרווחה , היו רואים נכוחה , כי שוגים הם וטועים בדרכי החיים וכי רק דרך תורת חיים יכולה לשמש ערובה לקיומה של המדינה הזאת ולהוציא אותה למרחב . אולם למרבית הצער והכאב טחו עיניהם מראות , וכאילו להכעיס עושים את הכול כדי לשוות למרינת ישראל דמות וצורה שאינה יהודית מקורית אלא חיקוי של מדינות ועמים , שרבים מהם היו מצריו ומאויביו של עם
|
|