|
|
صفحة: 34
המדינה הוא , שאינה רואה עצמה כשייכת לתושביה בלבד אלא גם כבעלת תפקיד בהיסטוריה של העם היהודי וכפתוחה בפני כל מי ששייך לו ..."' מדינת ישראל כמדינת העם היהודי , מהווה מוקד הזדהות לאומית ורגשית ליהודים החיים בתפוצות . המדינה מטפחת מערכת קשרים עם יהודי התפוצות . עצם היותה מדינת העם היהודי בא לידי ביטוי בסמלים , במוסדות יהודיים ובחקיקה ייחודית דוגמת חוק השבות . .5 מדינה יהודית - מדינת היהודים אליעזר שביד " מסביר גישה וו כך : " מרינה יהודית צריכה להיות מדינה שיש בה רוב יהודי וריבונות יהודית . לשון אחרת : מדינה יהודית אינה אלא מדינת היהודים ... תפישה כזאת איננה מחייבת שום שותפות של תכנים , לא השקפת - עולם ולא אורחות - חיים , ואפילו לא תרבות בהוראתה הכללית ביותר . בני המוצא היהודי ... יקימו לעצמם מדינה . בדיעבד תתגבש בה תרבות , ואולי תהיה זו תרבות בעלת סימני היכר מיוחדים . אבל לכתחילה התרבות הזאת איננה תנאי להיים משותפים . " על פי גישה זו , מדינה יהודית פירושה מדינה ציונית . המצדדים בגישה זו מדגישים את הצורך בהבטחת הרוב היהודי , שישלוט במדינה , בין היתר , באמצעות חוק השבות המאפשר לכל יהודי לעלות לישראל . אופיה , תרבותה ודמותה ייקבעו בעיקר על ידי הרוב היהודי . בהקשר זה ראוי לציין את שם ספרו של הרצל : מדינת היהודים ( ולא מדינה יהודית ) . סיכום עד כה הוצגו חמש גישות שונות למדינת ישראל כמדינה יהודית . גישות אלה שונות זו מזו בזיקה שלהן אל הדת ואל המסורת היהודית . מרכזיותה של הדת במדינה הולכת ופוחתת מגישה לגישה - ממדינת התורה עד למדינת היהודים . על פי הגישה הראשונה מדינת ישראל היא מדינה יהודית דתית שחוקיה הם חוקי התורה ללא זיקה לדמוקרטיה המודרנית ; מדינה שאבני היסוד שלה הן הדת וההלכה . ארבע הגישות האחרות - הגישה הדתית לאומית , הגישה הלאומית תרבותית , גישת מדינת העם היהודי וגישת מדינת היהודים - שונות זו מזו בזיקה אל הדת והמסורת היהודית , אולם המשותף להן הוא שהן דוגלות בכך שמדינת ישראל צריכה להיות מדינה יהודית ציונית . זאת ועוד , לפי הגישות האלה מדינת ישראל היא גם מדינה דמוקרטית , נוסף על היותה מדינה יהודית . פרוש ירמיתו יובל , " ישראל ואומות תעולם", סק * וח הורשית פס'3 - ,4 מרס - אפריל .1984 אליעזר שביד , יייעודה היהודי של מדיפו ישראל", ההלהג והגשמכן , בעריכת יחיעם כדן , תל אבינ : פשרד הביטחוך .1979,
|
|