|
|
صفحة: 564
אי - הנחת בין הקבוצות היהודיות נובעת מכך שבשני הצדדים יש תחושה של איום גובר . הדתיים מרגישים שחלה שחיקה בסטאטוס - קוו , לרעתם , בעובדה שיש פחות שמירת שבת ואופי יהודי במקומות ציבוריים , שפותחו דרכים לעקיפת המונופולין של בתי - הדין הרבניים גם בתחום ענייני המעמד האישי , והוחלש כללית המונופול של האורתודוקסיה . חלק ממגמות אלה מסתייעות בפסיקות של בתי המשפט . גם החילונים מרגישים שחלה שחיקה בסטאטוס - קוו , לרעתם הם , שיש יותר נוכחות של ההלכה בחינוך ובחיים הציבוריים , שהיהדות - נעשית הלכתית יותר ואורתודוקסית יותר , והיא לוחצת ומאיימת יותר . נוסף על כך , בשני הצדדים יש אי - נחת מהסטאטוס - קוו . הדתיים רוצים להגדיל את השפעתם על אופיה של המדינה והפרהסיא * שלה . אצל אלה שאינם אורתודוקסים יש פחות נכונות לשאת בפגיעות הקשות הנגרמות כתוצאה מן הסטאטוס - קוו הקיים ( בעיקר בענייני גיור , נישואין וגירושין וקבורה ) . מעמד לשון - המאזניים של המפלגות הדתיות בפוליטיקה הישראלית נותן להן הישגים למרות היותן מיעוט , והרוב החילוני מרגיש מנוצל ו"נסחט". מתח אחר בין קבוצות יהודיות , הפעם בין ציונים ולא - ציונים ( ואף בתוך הקבוצות ) , נוגע בתחושה של חוסר - שוויוניות בחלוקת הנטל , בעיקר הנטל הביטחוני , לכן , כל הצדדים אינם מרוצים מהמצב הקיים , ומנסים לשפר את מעמדם . חלק מן השיפור הוא שינוי בכיוונים הרצויים להם , וחלק ממנו ניסיון לשמר חלקי סטאטוס - קוו נשחקים . לחידוד זה של מאבקים אידיאולוגיים ישנים הצטרפו גם עובדות משטריות - מוסדיות בחברה הישראלית : מגמות כלליות בחברה ובמשפט גרמו לכך שיותר ויותר בעיות מתחום שני השסעים , כגון היבטים שונים של שוויון ערבים בדיור ובחינוך , השתתפות ערבים בבחירות , גיור , רישום נישואים , תפילת נשים ליד הכותל , השתתפות נציגי זרמים לא - אורתודוקסים במועצות דתיות וכדומה החלו מגיעות לבתי המשפט ולהיות נדונות בו לגופו של עניין . חוקי היסוד של 1992 הדנים בזכויות האדם , וגם סעיף לא לחוק יסוד : הכנסת , שאפשר פסילת רשימות לכנסת על שהן שוללות את הדמוקרטיה או את היות ישראל מדינתו של העם היהודי , החדירו את המתח בין יהודיות לדמוקרטיות לתוך החומר המשפטי המחייב , ובכך העבירו את הדיון במתח הזה מהבמה הציבורית הכללית , מהמקום הציבורי , גם אל בית המשפט . אף - על - פי שבית המשפט פעל בדרך - כלל באופן זהיר , עצם העובדה שהנושאים מגיעים לבית - המשפט ונדונים במונחים של זכויות אדם , בעיקר לאחר חקיקת חוקי - היסוד וההכרזות על " מהפכה חוקתית", משנה את ההערכה שהנושאים האלה ימשיכו להיות מוכרעים ברמה של משא ומתן פוליטי . החלטות שיפוטיות מאופיינות במנגנון הכרעתי , שיש בו לעתים יסודות של " הכול או לא כלום", בשונה ממנגנון של משא ומתן ופשרה . פרהסיא ? רשות הרבים .
|
|