|
|
صفحة: 528
יחסיות הזכות לחופש הביטוי נמו כל זכויות האדם האחרות , הזכות לחופש הביטוי אינה זכות מוחלטת ובלתי מוגבלת . זאת ועוד , הזכות לחופש הביטוי מתנגשת לעתים עם זכויות אדם אחרות כמו הזכות לשם טוב המעוגנת בחוק איסור לשון הרע , הזכות לפרטיות המעוגנת בחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו ובחוק הגנת הפרטיות , הזכות להליך משפטי הוגן המעוגנת בחוק יסוד : השפיטה . במילים אחרות , למרות חשיבותה הרבה והיקפה הרחב של הזכות לחופש הביטוי , זכות זו אינה כוללת את הזכות לחשוף את חייו הפרטיים ואת אמונותיו של מי שאינו איש ציבור , אלא אס כן הסכים לכך . חופש הביטוי עשוי גם להתנגש עם יעדים אחרים כמו ביטחון המדינה ושלום הציבור . במקרים של התנגשות בין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת ובין זכויות אחרות העיקרון המנחה הוא חתירה למציאת האיזון בין שתי זכויות אלה ובין הזכויות , הערכים ויעדים אחרים במדינה . האיזון נעשה בחוק או על ידי המערכת המשפטית . זכות הציבור לדעת חלק בלתי נפרד מהזכות לחופש הביטוי היא הזכות לדרוש מידע ולקבל מידע . זכות זו ידועה כ"זכות הציבור לדעת". בבג"ץ .243/62 מתייחס השופט ד"ר משה לנדוי לקשר בין שתי הזכויות : " שתי הזכויות האמורות יונקות זו מזו : כדי שהאזרח יוכל להחליף דעות דרושה לו גם החירות לגשת ללא מעצור למקורות האינפורמציה , רק בדרך זו הוא יוכל ליצור לעצמו דעה עצמאית ככל האפשר על אותן שאלות העומדות ברומו של עולם החברה והמדינה". ומוסיף השופט ד"ר משה דילברג : " ... הוכוח לקבל ולהפיץ אינפורמציה היא תנאי שבלעדיו אין קיום למשטר דמוקרטי ובלעדיה לא תיכון דמוקרטיה אמיתית". כלומר , אזרח שיש ברצונו למלא את חובותיו האזרחיות מתוך שיקול דעת במדינה דמוקרטית , לא זו בלבד שהוא זכאי לדעת , אלא הוא גם חייב לדעת . במסגרת זכות הציבור לדעת כלולה גם החובה החלה על השלטון לידע את הציבור בכל הנוגע למדיניותו ולפעולותיו . על כך כתב השופט ברק : " המידע השלטוני הוא נכס השייך לציבור ולפיכך על איש הציבור להיות נכון לחשפו בפניו . כנגד זכותו של היחיד לקבל מידע עומדת חובתו של השלטון לספק מידע ומכאן חובתם של נושאי תפקידים ציבוריים ליחן מידע לציבור". במדינות דמוקרטיות מערביות , כגון במדינות סקנדינוויה ובארה"ב , מומשה ההכרה בחשיבות הזכות לחופש המידע בחוקים המחייבים את פקידי רשויות השלטון להיענות לדרישתו של כל האזרח לקבל מידע מלא על תפקודה ופעילותה של רשות מסוימת . וכות זו הוכרה כזכות בסיסית גם על ידי מועצת מדינות אירופה . ( ארגון שמטרתו חיזוק הדמוקרטיה וזכויות האדם וחברות בו 32 מדינות אירופיות . ) ב - 1998 נחקק חוק חופש המידע גם בישראל . מטרת החוק היא לעגן את הזכות לחופש המידע ולקבוע איזונים בין חופש המידע לבין הצורך בשמירה על סודיות המידע לשם הגנה על ערכים ואינטרסים אחרים . בג"ץ 243/62 י'אולפני ההסרטה נגד המועצה לביקורת סרטים ומחזות".
|
|