|
|
صفحة: 456
כך מיושמת זכות הציבור לדעת . כפי שלמדנו , במדינה דמוקרטית יש חשיבות רבה לזכות הציבור לדעת , להשתתפות הציבורית ולמעורבות של האזרחים בתהליכים הפוליטיים . נאשר הכנסת משתמשת בכלים האלה , היא ממלאת את תפקידה כמייצגת את ריבונות העם ואת האינטרסים שלו . פיקוח באמצעות הוועדות . בכנסת יש עשר ועדות קבועות : ועדת הכנסת , ועדת הכספים , ועדת הכלכלה , ועדת החוץ והביטחון , ועדת הפנים ואיכות הסביבה , ועדת חוקה , חוק ומשפט , ועדת העלייה והקליטה , ועדת החינוך והתרבות , ועדת העבודה והרווחה , ועדה לענייני ביקורת המדינה . נוסף לוועדות הקבועות רשאית הכנסת לבחור ועדה " אד הוק " - ועדה שתוקם לפרק זמן מוגדר מראש לבירור עניין מסוים . מעמדה וסמכויותיה של ועדה " אד הוק " זהה לזה של ועדה קבועה . בכל ועדה יש נציגות לקואליציה ולאופוזיציה . סמכויות הפיקוח על הממשלה הנתונות בידי הוועדות : בידי כל ועדה נתונה הסמכות לזמן כל שר העוסק בעניינים שבתחום עבודתה ולהשיב על שאלות הנוגעות למדיניות משרדו והקשורות לעבודתה של הוועדה . על פי חוק יסוד : הממשלה , השר מחויב להופיע - הוא או סגנו - בפני הוועדה ולספק לה מידע או תשובות לשאלות שהועלו . במקרים שהשר אינו עושה זאת , הוועדה יכולה להפעיל נגדו סנקציה באמצעות אי - אישור תקנות שקבע השר החייבות באישור הוועדה . הכנסת רשאית לדרוש ברוב של לפחות ארבעים מחבריה לקיים דיון בהשתתפות ראש הממשלה בכל נושא שעליו החליטה הכנסת . סמכות הפיקוח על חקיקת משנה : הפיקוח על תקנות וצווים שקובעת הממשלה בחקיקת משנה נעשה על ידי ועדות הכנסת . כל ועדה מפקחת על תקנות הקשורות לתחום עיסוקה . פיקוח זה נדרש כדי להבטיח שחקיקת משנה לא תעמוד בסתירה לחוק ראשי . אדות חקירה פרלמנטריות . סעיף 22 לחוק יסוד : הכנסת , קובע שמליאת הכנסת מוסמכת להחליט על מינוי של ועדת חקירה פרלמנטרית . ועדה זו תורכב מחברי כנסת ותוסמך לבדוק את עבודת הממשלה . הרכבה דומה לוועדה רגילה של הכנסת : חבריה מיוצגים על פי הבסיס הסיעתי בכנסת . מאחר שהשיקולים של חברי הכנסת הם שיקולים פוליטיים , אין הכנסת נוהגת בדרך כלל להקים ועדות חקירה פרלמנטריות . ( לפי סעיף 22 יש לכנסת הסמכות לקבוע את נושאי החקירה ואף להסב את הוועדה לוועדת חקירה ממלכתית בעלת סמכויות רחבות יותר ) . החלטות כנסת . האם החלטות המתקבלות בכנסת שלא במסגרת חקיקה מחייבות את הממשלה ? התשובה לשאלה זו אינה חד - משמעית . בנוסח הצהרת האמונים של חבר ממשלה נאמר " אני מתחייב כחבר ממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולקיים את החלטות הכנסת". מנוסח ההצהרה משתמע שמדובר במחויבות של הממשלה לבצע גם את החלטות הכנסת שאינן במסגרת החוק . בסוגיה משפטית זו נקבע שהחלטת מליאת הכנסת , שאינה החלטה המעוגנת בחוק , אין בה כדי להטיל חובה משפטית על הממשלה לפעול על פיה . במסגרת עקרון שלטון החוק , הממשלה חייבת לכבד את כל החלטות הכנסת המעוגנות בחוק . אולם בנוגע להחלטות הכנסת שלא במסגרת חוק , הממשלה יכולה לנהוג בהתאם להחלטות הכנסת , אך אינה חייבת לעשות כן . לדוגמה : ב - 1978 קיבלו ועדת הכספים וועדת חוץ וביטחון של הכנסת החלטה שלא הייתה מעוגנת בחוק , להמשיך בפיתוח פרויקט מטוס הלביא . אף שההחלטה התקבלה בכנסת ברוב גדול , החליטה הממשלה להפסיק את הפרויקט .
|
|